פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
2578/19
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
רוני אליהו
נ ג ד
המשיבים:
1. שרות בתי הסוהר מחלקת זימונים
2. מדינת
ישראל
בקשת רשות לערער על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ח' טרסי) בעת"א 54040-03-19
מיום 3.4.2019
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיבים:
עו"ד ענת גולדשטיין
החלטה
1.
כעולה ממכלול החומר שלפניי, המבקש, אסיר הנושא עונש מאסר בכלא רימונים, טוען כי ביום 14.11.2016 הותקף על ידי קצינים בבית הסוהר. המבקש הגיש תלונה ליחידה לחקירות סוהרים (להלן: יאח"ס ) ובעקבות תלונתו נפתח תיק חקירה בעניין (להלן: תיק החקירה ). כחלק מבירור התלונה, זומן המבקש למסור עדות במתקן המעבר שבמחוז מרכז (להלן: מתקן המעבר ). המבקש סירב להגיע למסור עדות מן הטעם שמצבו הרפואי אינו מאפשר לו לשאת את הנסיעה הממושכת למתקן המעבר. עקב סירובו האמור, נסגר לבסוף תיק החקירה. המבקש הגיש ערר על החלטה זו למחלקת העררים בפרקליטות המדינה, וביום 4.4.2018 נדחה הערר. בהחלטה צוין כי רופא בית הסוהר קבע כי אין מניעה שהמבקש ייסע למסור עדות במתקן המעבר; וכי לא נמצא כל תיעוד לחבלות שהמבקש טוען שנגרמו לו בעקבות מעשי האלימות.
2.
לאחר הדברים האלה, הגיש המבקש עתירת אסיר. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ח' טרסי ) הורה ביום 3.4.2019 על מחיקת העתירה. נקבע כי העתירה מכוונת עצמה נגד יאח"ס והמשרד לביטחון הפנים עקב ההחלטה לסגור את תיק החקירה. עניין זה אינו נוגע לתנאי מאסרו של המבקש ולכן אינו מתאים להתברר במסגרת עתירת אסיר.
3.
מכאן הבקשה שלפניי. ככל שניתן להבין מן הבקשה, המבקש, שאינו מיוצג, מבקש כי נורה למשיב 1 (להלן: המשיב ) לאפשר לו למסור עדות מבלי להגיע למתקן המעבר, או לנסוע לשם בדרך נוחה יותר, באופן שיאפשר את בירור תלונתו. עוד הוא טוען כי לא נבדק על ידי רופא שאישר את יציאתו למתקן המעבר.
4.
התבקשה תשובת המשיב. לטענתו יש לדחות את הבקשה על הסף משום שהעתירה אינה נוגעת לתנאי המאסר של המבקש ומפאת השיהוי שנפל בהגשת העתירה, בחלוף כ-11 חודשים מעת קבלת החלטת הפרקליטות. עוד נטען כי טענות המבקש נוגעות לעניינו הפרטי ואינן מעלות שאלה רחבה, ובפרט כך משבית משפט זה כבר קבע כי הנהלים הנוגעים לגביית עדותם של אסירים הם סבירים. כמו כן, המשיב הדגיש כי גם לגופם של דברים, תלונתו של המבקש נבדקה הן ביאח"ס, הן בפרקליטות המדינה אגב הערר. בסופו של דבר, תיק החקירה נסגר בשל סירובו של המבקש להגיע למסור עדות במתקן המעבר הגם שנקבע כי אין מניעה רפואית רלוונטית; ומשלא נמצא תיעוד אחר לחבלות הנטענות, אין כל עילה להתערב בהחלטה זו.
5.
ביום 19.5.2019 הגיש המבקש בקשה להגיב לתגובת המשיב. נטען שם, בין היתר, כי בניגוד לאמור בתגובת המשיב, המבקש לא נבדק על ידי רופא שאישר את מצבו הרפואי, וודאי שהדבר לא נעשה לפניו; וכי ניתן למצוא תיעוד לתקיפתו במצלמות האבטחה באגף.
בהחלטתי מיום 30.5.2019 הוריתי למשיב להבהיר אם קיים תיעוד רפואי המתייחס לקביעה שלפיה לא היה טעם רפואי שמנע מהמבקש לצאת למתקן המעבר לצורך מסירת העדות; ואם קיים, לצרפו.
6.
ביום 11.6.2019 הוגשה הודעה בעניין זה, בצירוף התיעוד הנוגע בדבר. מההודעה עולה כי כאשר קיימת בעיה רפואית המונעת מאסיר לנסוע מחוץ לכותלי הכלא, מוזנת אינדיקציה לכך במערכת הטיפול והבריאות (מב"ט) שמנהל המשיב; וכי בענייננו של המבקש לא מוזנת מניעה כאמור. שנית, צורפה תכתובת דואר אלקטרוני שממנה עולה כי ביום 24.11.2016 פנתה קצינת האסירים בכלא רימונים לרופא בית הסוהר בשאלה אם מצבו הרפואי של המבקש מאפשר לו הגעה בליווי למתקן המעבר לצורך מסירת עדות. הלה השיב לה באותו היום כי "אין מניעה רפואית במצבו הגופני לכל נסיעה שצריך לעשות אותה. אין צורך בהנחיות או מגבלות מיוחדות בנסיעה שלו. הוא יכול לנסוע כמו כל אסיר אחר". להשלמת התמונה צוין גם כי בשנת 2019 הגיש המבקש תלונה נוספת ליאח"ס ופעם נוספת נדרש להגיע למתקן המעבר כדי למסור עדות. גם הפעם סירב המבקש לעשות כן בשל מצבו הבריאותי. ביום 1.5.2019 השיב רופא בית הסוהר, לאחר שנשאל בעניין, כי "האסיר חולה כרוני, שלא משתף פעולה כלל במעקב רפואי ולא בטיפול תרופתי. אין מניעה רפואית לגביית תלונתו במעבר איילון, אך יש צורך בנטילת תרופות ומעקב סוכר שלוש פעמים ביום, שבדרך כלל לא מקיים אותה במרפאה עקב חוסר שיתוף פעולה בטיפול שלו".
7.
דין הבקשה להידחות. ברקע הבקשה שלפניי טרונייתו של המבקש בדבר סגירת תיק החקירה. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, עניין זה אינו נוגע לתנאי מאסרו של המבקש כאמור בסעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971. ואולם, שאלת האפשרות להסיע את המבקש אל מתקן המעבר לצורך מסירת עדות בשים לב למצבו הרפואי – שהלכה למעשה היא הטענה העיקרית שבמוקד בקשתו – היא עניין הנוגע לתנאי מאסרו. מהתגובה המשלימה שהתקבלה מהמדינה עולה כי ההחלטה בעניינו של המבקש התקבלה לאחר התייעצות עם רופא בית הסוהר, הבקי במצבו הרפואי של המבקש על בסיס מעקב שוטף, שסבר כי מצבו הרפואי אינו מונע נסיעה זו. הדברים אינם מעוררים אפוא שאלה רחבה או בעלת חשיבות כללית, ואף אינם מגלים טעם אחר להתערבות בהחלטת המשיב.
בצד האמור, ככל שהמבקש סבור כי קיימת בעיה רפואית שרופא בית הסוהר אינו מודע לה, הוא רשאי לשוב ולבקש להיבדק על ידו ולהעלות לפניו את הבעיה הנטענת.
הבקשה נדחית אפוא, וכך גם הבקשה ל"הוספת סעד" מיום 24.5.2019. אין צו להוצאות.
ש ו פ ט
_________________________
19025780_M08.docx
על
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
http://supreme.court.gov.i l