רע"ב 2587/07 עבד מוסלח נ. מדינת ישראל

נסיבות העניין מצדיקות את החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת להפוך את החלטתה של ועדת השחרורים, שקבעה כי המבקש ישתחרר על תנאי ממאסר. ודאי שהנסיבות אינן מצדיקות שתינתן רשות ערעור. המבקש ביצע עבירת סמים חמורה בתקופת הרישיון, לאחר שנדון בעבר לחמש שנות מאסר בפועל בצירוף מאסר מותנה בן שלוש שנים. המבקש השתחרר מן הכלא שחרור מוקדם בסוף שנת 2001. אף באותו מקרה קודם מדובר היה בעבירות סמים. במקרה השני, בגינו הוא מרצה את המאסר הנוכחי, מדובר היה במעורבות בעסקה לגבי 11 ק"ג קוקאין. בשל התערבות המשטרה לא יצאה העסקה אל הפועל. בית המשפט גזר על המבקש 59 חודשי מאסר והורה להפעיל את המאסר המותנה בחופף. ועדת השחרורים החליטה להפקיע את תקופת הרישיון במלואה. בעקבות עתירה שהוגשה הוסכם שתקופת ההפקעה תופחת למחצית. התוצאה היא שעתה מרצה המבקש מאסר של חמש שנים ושבעה חודשים (כולל ההפקעה החלקית). מכל מקום, גורמי הטיפול בכלא סבורים כי המבקש הפנים נורמות עברייניות וכי הוא מציג חזות חיובית יותר מזו האמיתית.

רואים אנו כי חרף המאסר המותנה שהושת במקרה הראשון וחרף העובדה שהמבקש השתחרר על תנאי חזר הוא לפעילות עבריינית, ובאותו תחום, תוך זמן קצר יחסית. כאשר מוסיפים לכך את הנתון שנתקבל מגורמי הטיפול בכלא, אין הצדקה להתערבות ערכאה זו על דרך בקשת רשות ערעור.