פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
2596/14
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 20.3.2014 בעת"א 45788-01-14 שניתנה על ידי
כבוד השופט א' טל – סג"נ
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיב:
עו"ד אבישי קראוס
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגן נשיא א' טל ) בעת"א 45788-01-14 מיום 20.3.2014. המבקש הוא אסיר המרצה שמונה שנות מאסר בפועל בגין עבירות מין שביצע בשתיים מאחיותיו. המבקש עתר לבית המשפט המחוזי לקבל היתר יציאה לחופשה והיתר להכניס דיסקים ו"פלייסטיישן" לתאו. בית המשפט המחוזי דחה את עתירתו, על יסוד התנגדות המשיב.
רקע והליכים קודמים
2.
נגד המבקש הוגש כתב אישום בגין עבירות של אינוס קטינה; מעשה מגונה בנסיבות אינוס; ומעשה סדום בנסיבות אינוס, אותן ביצע באחיותיו הקטנות. המבקש הורשע, על בסיס הודאתו, בכל העבירות בכתב האישום. בגזר דינו הוא נדון לתקופת מאסר של 12 שנים, עונש אשר הופחת לשמונה שנים בהליך ערעור.
3.
המבקש עתר לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין חופשותיו ובקשותיו להכנסת מכשיר פלייסטיישן ודיסקים שונים. ביום 20.3.2014 בית המשפט המחוזי דחה את העתירה בהתבסס על חוות דעת של המרכז לבריאות הנפש והועדה לגילוי עריות (להלן: הועדות ), המגלות כי מסוכנותו המינית כלפי סביבתו עדיין קיימת ומשכך אינן ממליצות לשחררו לחופשות. עם זאת, בית המשפט המחוזי הורה למשיב לשקול את שיבוצו של המבקש בקבוצה טיפולית לעברייני מין בחלוף ריצוי שני שליש ממאסרו. את בקשת הכנסת הפלייסטיישן דחה בית המשפט המחוזי משיקולי ביטחון. באשר לבקשת הכנסת הדיסקים, זו נדחתה מאחר שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות פקודת נציבות בתי הסוהר (להלן: הפקודה ), לפיהן רכישת דיסקים תעשה באמצעות מרכז המכר בלבד.
הבקשה למתן רשות ערעור
4.
בבקשה שבפניי חוזר המבקש על טיעוניו בעתירה ומציין את אפלייתו לעומת אסירים בעלי רמת מסוכנות דומה אשר מקבלים חופשות, ואת הפגם שנפל בחוות הדעת של הועדות בשל אי פגישתם עמו. כן הוא מציין, כי לא ניתן משקל מספק לשיקול השיקום בענייננו.
5.
הוחלט שהבקשה מצריכה תגובה, וזו אכן הוגשה. בתגובת המשיב נטען כי דין הבקשה להידחות, הן על הסף מאחר שהיא אינה מעלה שאלה משפטית חשובה או נושא בעל חשיבות כללית; והן לגופה מכיוון שהחלטת בית המשפט המחוזי ניתנה בהתאם להוראות הדין, לאחר שקילת מכלול הנתונים הצריכים לעניין. החלטה הנסמכת על עמדות גורמי המקצוע (הועדות) בדבר מסוכנותו המינית של המבקש.
דיון והכרעה
6.
הלכה פסוקה היא, כי רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בעתירת אסיר תינתן רק מקום בו הבקשה מעלה שאלה משפטית עקרונית או נושא בעל חשיבות עקרונית כללית (ראו למשל: רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה (11.3.2009); רע"ב 7/86 וייל נגד מדינת ישראל (26.6.1986)).
7.
לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, ולאחר שמיעת טענות שני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות. הטעם לדבר הוא כי כל עניינה של בקשת המבקש היא בתקיפת ההחלטות הפרטניות בעניינו. בקשה זו נבחנה על ידי שתי ועדות וכן על ידי בית המשפט המחוזי. הוחלט שאין מקום לקבל את הבקשה בשל מסוכנות המבקש. הנה כי כן, אין מדובר בשאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מהנסיבות הפרטניות של המבקש.
8.
למעלה מן הצורך יצוין, כי דין הבקשה להידחות אף לגופה. באשר לעניין החופשות, כל עוד המבקש מסווג בקטגוריה א' של סעיף 7 לפקודה – "אסירים שאין להוציאם לחופשה משיקולים של סכנה לשלום הציבור או לביטחון המדינה", הוא אינו רשאי כלל לצאת לחופשה. המבקש יוכל לפנות בבקשת שינוי סיווג בהתאם לסעיף 10 לפרק ב' לפקודה. כמו כן, די בבחינת סוגיה זו על ידי הועדות הרלוונטיות אשר הגישו חוות דעת שלילית בעניינו של המבקש.
9.
באשר לבקשה להכנסת מכשיר הפלייסטיישן, הפקודה מפרטת את הפריטים המותרים להחזקה על ידי אסירים ואופן החזקתם (נספח א' לפקודה). הרשימה המנויה אינה כוללת את הפריט אותו מבקש המבקש, זאת בשל פוטנציאל לאיומים טכנולוגיים מצד המכשיר המבוקש.
10.
לעניין בקשת הכנסת הדיסקים, כמצוין בתגובת המשיב, לפי הפקודה, זו ניתנת רק באמצעות מרכז המכר.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ח' באלול התשע"ד (3.9.2014).
ש ו פ ט