פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
263/19
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקש:
פיכרי מנצור
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעת"א 51063-10-18 מיום 11.12.2018
שניתן על-ידי השופט ח' טרסי
בשם המבקש:
עו"ד אביגדור פלדמן
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, אשר ניתן ביום 11.12.2018 בעת"א 51063-10-18 (השופט ח' טרסי ). פסק דין זה מחק את עתירת המבקש נגד החלטת המשיב שלא להמיר את סיווגו כ"אסיר ביטחוני" ל"אסיר פלילי" רגיל.
הרקע לבקשה
2.
ביום 17.6.2008 נתן בית המשפט המחוזי חיפה גזר דין בתפ"ח 2084/05 (השופטים ש' שטמר – אב"ד, י' וילנר ו ד' סלע ) בו השית על המבקש (בין היתר) עונש של 17 שנות מאסר בפועל בגין עבירות שונות אשר כללו סיוע לרצח, עבירה לפי סעיף 300(א)(2) בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ) (ריבוי עבירות); סיוע לניסיון רצח, עבירה לפי סעיף 305(1) בצירוף סעיף 31 לחוק (ריבוי עבירות); סיוע לגרימת חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיפים 329(א)(1), 329(א)(3) ו-329(א)(6) בצירוף סעיף 31 לחוק (ריבוי עבירות); סיוע לאויב במלחמה, עבירה לפי סעיף 99 לחוק; וכן הסעה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. עונש זה הושת על המבקש בגין חלקו בפיגוע התאבדות אשר אירע בשוק בחדרה ביום 26.10.2015 ואשר קיפח את חייהם של שישה אזרחים ישראליים. המבקש הסיע את המחבל המתאבד, שנשא עמו מטען חומר נפץ, למקום הפיגוע, ובדרכם לשם עזר לאותו מחבל לחמוק מעיניהם של כוחות הביטחון. בשל מעשים אלה, נמצא המבקש אשם בעבירות שפורטו לעיל בהכרעת הדין שניתנה בתיק הנ"ל ביום 17.10.2007. ערעור המבקש על פסק הדין הנ"ל נדחה על ידי בית משפט זה, ביחד עם ערעור המדינה על קולת העונש (ראו ע"פ 6564/08 מנצור נ' מדינת ישראל (10.8.2010)).
3.
עם תחילת מאסרו סווג המבקש כ"אסיר ביטחוני" המשתייך לארגון פת"ח. זאת, נוכח הנוהג הקיים על פיו כל אסיר ביטחוני משויך לארגון בתוך האגף בו הוא שוהה. בהמשך ולאחר מאבקים שניהל, הוכר המבקש כחסר שיוך ארגוני.
4.
לאורך השנים, הגיש המבקש מספר עתירות שעניינן שינוי סיווגו מ"אסיר ביטחוני", ל"אסיר פלילי". ביום 29.1.2015 הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי נצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בה ביקש לשנות את סיווגו או למצער להעבירו לאגף פלילי שאינו מאכלס אסירים ביטחוניים. ביום 26.3.2015 דחה בית המשפט את עתירתו בעניין הסיווג (עת"א 62989-01-15; השופט י' אברהם ). ביום 28.6.2015 הועבר המבקש מהאגף הביטחוני לאגף הפלילי, שם הוא שוהה כעת. בזכות המעבר, זכה המבקש בחלק מההטבות הניתנות לאסירים פליליים רגילים.
5.
ביום 28.2.2018 עודכנה פקודת נציבות בתי הסוהר 04.05.00 שעניינה תהליך הגדרת אסיר ביטחוני (להלן: הפקודה ). עדכון זה הגדיר את הנתונים והשיקולים שאותם יש להביא בחשבון בהחלטות בדבר שינוי סיווגו של אסיר מ"ביטחוני" ל"פלילי" ולהפך – כאמור בסעיף 6ג לפקודה.
6.
ביום 21.3.2018 הגיש המבקש בקשה לשינוי סיווגו ל"אסיר פלילי" בהתבסס על סעיף 6ג הנ"ל. ביום 9.8.2018, דחה המשיב בקשה זו תוך שהוא מאמץ את עמדתם של גורמי הביטחון במסגרת שיקול-הדעת שניתן לו בסעיף 6.ג.5 לפקודה.
7.
נגד החלטה זו עתר המבקש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. בעתירתו, טען המבקש כי החלטת המשיב הינה לאקונית ובלתי מנומקת, ובשל כך מנוגדת לעקרונות המשפט המינהלי. עוד טען המבקש כי הוא ביצע את העבירות בהן הורשע על רקע בצע כסף בלבד ולפיכך לא היה מקום לסווגו כ"אסיר ביטחוני", להבדיל מ"אסיר פלילי" רגיל.
8.
בפסק דינו מיום 11.12.2018, מחק בית משפט קמא את עתירתו של המבקש. בית המשפט קבע כי לנוכח הוראת סעיף 6 לפקודה, החלטתו של המשיב שלא לשנות את סיווג המבקש כ"אסיר ביטחוני" הינה סבירה ואין מקום להתערב בה. זאת, עקב קביעתו כי השיקול הביטחוני הוא השיקול הדומיננטי בסעיף 6 לפקודה, וכי מחוות הדעת שהתקבלה מטעם שירות הביטחון הכללי בעניינו של המבקש עולה שאין אפשרות לקבוע כי לא נשקפת סכנה מהסרת סיווגו כ"אסיר ביטחוני". חוות דעת זו תואמת את אופיים של המעשים החמורים שבגינם מצא עצמו המבקש מאחורי סורג ובריח. קשיים אותם חווה המבקש בלקיחת אחריות על מעשיו ובקידום טיפולו בין כותלי הכלא, אף הם מטים את הכף לטובת סיווגו כ"אסיר ביטחוני".
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.
טענות המבקש
9.
המבקש טוען כי בקשתו מעלה לדיון שאלה משפטית כדלקמן: "עד היכן ניתן למתוח את אמות המידה המפורטות בפקודת הסיווג ומה גבולותיה של הפקודה ובפרט בקונטקסט של אסירים המוגדרים כביטחוניים שעה שאין כל רקע אידאולוגי שהנחה אותם בביצוע העבירות בגינן הורשעו"?
10.
בעניינו שלו, טוען המבקש כי בית משפט קמא שגה בהחליטו שלא לחייב את המשיב לשנות את סיווגו מ"אסיר ביטחוני" ל"אסיר פלילי" במסגרת סעיף 6ג לפקודה.
דיון והכרעה
11.
בניגוד להצגת הדברים על ידי המבקש, הבקשה דנן אינה מעלה לדיון כל עניין משפטי בעל חשיבות כללית כנדרש ברע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986). עניין הסיווג שבו עסקינן נתון לשיקול דעתו של המשיב וההכרעה בו היא הכרעה אינדיווידואלית אשר משתנה ממסכת עובדות אחת לשנייה, ומאסיר לאסיר.
12.
בנסיבות אלה, אינני רואה הצדקה להתיר למבקש לערער על פסק דינו של בית משפט קמא.
13.
ברצוני לציין, מעבר לנדרש, כי לא מצאתי כל דופי בסיווגו של המבקש כ"אסיר בטחוני". המבקש סייע לפיגוע טרור המוני נגד אזרחים ישראליים באשר הם. הוא טוען שפעל מתוך מניע כלכלי בלבד ולא על רקע אידאולוגי, אך זוהי טענה עובדתית גרידא, שכאמור מסורה להכרעת המשיב. המשיב בחר שלא להאמין לטענה זו: הוא איננו מוכן לחשוף את אזרחי המדינה לסיכונים ביטחוניים הכרוכים בהחלטה לתת למבקש את מלוא ההטבות שניתנות לאסירים פליליים רגילים. אינני רואה כיצד ניתן לבוא אל המשיב בטרוניה, וממילא אינני מוצא עילה שבעטיה ניתן להתערב בהערכת סיכונים שהמשיב עשה בעצה אחת עם גורמי ביטחון.
14.
הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, ט"ז בשבט התשע"ט (22.1.2019).
ש ו פ ט