רע"ב 2675/07 גולן אוחיון נ. ועדת השחרורים במקום מושבה בבית סוהר "השרון"

1.

המבקש שוחרר ממאסר שחרור על-תנאי. עונש המאסר שהושת על המבקש היה שבע וחצי שנות מאסר. בתקופת התנאי עבר המבקש עבירה נוספת והורשע בגינה במסגרת הסדר טיעון. בית המשפט שגזר את דינו של המבקש בגין העבירה הנוספת האריך מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו. חודשיים לאחר מכן החליטה ועדת השחרורים לבטל את שחרורו, והורתה כי המבקש ירצה את תקופת התנאי במלואה במאסר בפועל. עתירה שהגיש המבקש כנגד ההחלטה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפניי.

2.

דין הבקשה להידחות. החלטת ועדת השחרורים התבססה על מידע מודיעיני בעניינו של המבקש, וזאת בנוסף לנתון בדבר הרשעתו של המבקש בעבירה הנוספת, ולנתון בדבר הגשת כתב אישום נוסף נגדו. ועדת השחרורים לא מצאה כי מתקיימות בעניינו של המבקש נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מן הכלל, ולפיו מקום בו עבר אסיר משוחרר עבירה נוספת בתקופת התנאי תבטל הוועדה את שחרורו (ראו הוראת סעיף 20(א) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001). בית המשפט המחוזי לא מצא לנכון להתערב בשיקול דעתה של וועדת השחרורים. אין צידוק למתן רשות ערעור לגבי אותה החלטה.

בית-המשפט המחוזי עיין בפרטי המידע המודיעיני לגבי המבקש. על-יסוד זה, בצירוף העובדה שהמבקש הורשע בעבירה נוספת וכי תלוי נגדו כתב-אישום נוסף, נמצא שצדקה ועדת השחרורים. יצויין, כי מפרוטוקול הדיון שנערך בבית משפט השלום, אשר דן בעבירה הנוספת, עולה כי באת-כוחו של המבקש הייתה ערה לאפשרות שוועדת השחרורים תורה על ביטול השחרור, ואף ביקשה שבית המשפט יביע דעתו בעניין. מכאן, שהמבקש הביא בחשבון במסגרת שיקוליו לעניין הסדר הטיעון את האפשרות כי וועדת השחרורים תבטל את השחרור.

3.

הבקשה נדחית.