פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
270/13
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
זוהר סעדה
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי מרכז מיום 12.1.13 שניתנה על ידי כבוד השופט א' טל – סג"נ
בשם המבקש:
עו"ד שאדי כבהא
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד סגן הנשיא א' טל ) שעל פיה נדחתה בקשתו של המבקש ליציאה לחופשה מיוחדת לרגל הלוויית אביו או ליציאה בליווי, וזאת מאחר ומדובר בעצור.
המבקש נתון במעצר מיום 27.6.2012 בחשד לביצוע עבירות סחר, ייבוא וייצוא סמים. ביום 29.12.2012 אושפז אביו של המבקש, וביום 11.1.2013 הדרדר מצבו עד שביום 12.1.2013 הלך לעולמו. באותו היום, פנה המבקש אל המשיב כדי שזה יאשר לו לצאת להלוויית אביו. הבקשה סורבה מהטעם שהסמכות בעניין זה בכל הנוגע לעצורים אינה נתונה בידיו. לאחר פניות נוספות בעניין שבעקבותיהן לא שינה המשיב מעמדתו, פנה המבקש בעתירה לבית המשפט המחוזי, אך עד למועד קבלת תגובת המשיב, התקיימה ההלוויה במועדה והמבקש לא השתתף בה. בתגובתו ציין המשיב כי אינו הגוף המוסמך וכי זהו עניין הנתון לסמכות המשטרה, משום שענייננו בבקשה לשחרור זמני ממעצר. יחד עם זאת, ציין כי ככל שתידחה הבקשה לשחרור, תיבחן הבקשה ליציאה באבטחה לבית העלמין באחד מימי החול בכפוף לאישור משטרת ישראל.
בית המשפט המחוזי דחה את עתירת המבקש לחופשה מיוחדת לרגל ההלוויה או ליציאה בליווי, וזאת מהטעם שהעלה המשיב וקבע כי חזקה על המשיב כי יבחן את יציאת המבקש עם ליווי במהלך ימי האבל על מנת לעלות לקבר אביו, הכול בכפוף לאישור משטרת ישראל.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. במסגרתה טוען המבקש, בין היתר, כי יש לקבל את הבקשה מטעמי צדק. עוד טוען המבקש כי נקודת המוצא של המשיב שלפיה בקשתו אינה מצויה בתחומי סמכותו בטעות יסודה, וכך גם לדידו החלטת בית המשפט קמא.
לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטתו של בית משפט קמא, הגעתי למסקנה כי אין בנימוקי הבקשה כדי להצדיק את התערבותו של בית משפט זה, ועל כן, דינה להידחות.
תחילה יש להעיר כי צדק המבקש בטענתו כי הסמכות להחליט בבקשתו לגופה נתונה למשיב. הסמכות לדון בבקשות לשחרור קצר מועד של עצורים, בליווי או בלעדיו והסמכות לשחרר לחופשה ממעצר, נתונה לסמכות המנהלית של שלטונות בתי הסוהר (ראו: בש"פ 5874/02 אטיה נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 23.7.2002)). יחד עם זאת, במקרה הקונקרטי שלפניי, אין בשאלת הסמכות דנן כדי להביא לקבלת הבקשה, וזאת משמצאתי כי בית המשפט המחוזי דן בהחלטת המשיב ובחן אותה לגופה ואף הטיל על המשיב לשקול את האפשרות להוציא את המבקש בליווי במהלך ימי האבל על מנת לעלות לקבר אביו, הכול בכפוף לאישור משטרת ישראל .
גם להשקפתי, על המשיב לשקול בכובד ראש את יציאת המבקש, הכול בהתאם למגבלות כוח האדם ולאישור המשטרתי הנדרש, כפי שהדבר הובא בהחלטת בית המשפט קמא. תשומת לב המשיב לכך שהמנהגים בתקופת האבל בדת המוסלמית שונים הם מאלה הנהוגים בקרב הדת היהודית. משכך, בשוקלו את הבקשה, הוא נדרש לקחת בחשבון הבדלים אלו ולוודא כי מלאכת הבחינה תתקיים במסגרת התקופה הרלבנטית.
בכפוף לאמור לעיל, הבקשה נדחית בזה.
ניתנה היום, ב' בשבט
התשע"ג (13.1.2013).
ש ו פ ט