רע"ב 2729/01 זוהיר מחמוד שחאדה נ. שירות בתי סוהר

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, לפיו נדחתה עתירת-אסיר, שהגיש המבקש, בעניין מניעת חופשותיו על-ידי המשיב.

בדיון בבית המשפט המחוזי, ביום 7.3.2001, נרשמו מפי באת-כוח המשיב הדברים הבאים:

"בהמשך לדיון הקודם, מגישה חוו"ד המשטרה לעניין החופשות . מדובר במי שמתנהלים כנגדו כיום מספר תיקים בבתי-המשפט. התיק המשמעותי מביניהם הוא תיק שנפתח במהלך מאסרו, ב22/7/00-, הוגש בגינו כתב-אישום והוא מתנהל, ומשכך מוקפאות חופשותיו עד יולי 2001.

מדובר ב רצף נוסף של מספר תיקים שמתנהלים.

כן מזכירה המשטרה תיק בגין בריחה ממשמורת חוקית מינואר 2000, טרם מאסרו הנוכחי, שעצם קיומו מעלה אף חשש מהימלטות.

משכך - מוקפאות חופשותיו של העותר בשלב זה עד יולי 2001, ואני סבורה שחווה"ד מדברת בעד עצמה ."

(ההדגשות שלי - א. מ.)

כאמור, בית המשפט קמא דחה את העתירה. המבקש, אשר אינו מיוצג, טוען לפניי - מבלי לפרט - כי משטרת ישראל טעתה בתגובתה לבית המשפט המחוזי. בנוסף הוא מציין כי בשני התיקים הנזכרים לעיל - מיום 22.7.2000 ומחודש ינואר 2000 - שוחרר בערבות, ועל כן אין הם יכולים להוות עילה למניעת חופשותיו.

ביום 5.4.2001 הוריתי לפרקליטות המדינה להגיב על הבקשה. בתגובה נאמר, כי לקראת המועד הראשון בו יכול היה לצאת לחופשה "נבחן עניינו של המבקש על-ידי חוליית מודיעין בתי הסוהר במשטרת ישראל, אשר החליטה - בהתחשב בנסיבות אשר יפורטו להלן - לסווג את המבקש בקטגוריה א' לצורך חופשות, קרי, מנוע חופשות". בהמשך נאמר כי "ההחלטה בדבר סיווגו של המבקש לקטגוריה א', התבססה על משקלם המצטבר של הנתונים שלהלן": עברו הפלילי העשיר; מספר תיקי חקירה הפתוחים נגדו; הרשעתו בבריחה ממשמורת חוקית בינואר 2000; והגשת כתב-אישום נגדו בשל העלבת עובד ציבור (שוטר) בעת היותו במעצר, ביום 22.7.2000. לסיכום נאמר, כי עמדת המשיב, "הנסמכת על עמדתה המקצועית של חוליית מודיעין בתי הסוהר", היא כי ההחלטה לסווג את המבקש בשלב זה לקטגוריה א' הינה ראויה וסבירה.

מהאמור לעיל עולה לכאורה, כי לחוות דעתה של המשטרה, אשר הוגשה לבית המשפט קמא, נודעת חשיבות רבה להכרעה בעניינו של המבקש. אלא שהמשיב לא צירפה לתגובתו. על כן הוריתי לו, ביום 16.5.01, להמציאה. כעת הוגשה חוות הדעת, ועימה הודעה מטעם פרקליטות המדינה, המציינת כי "חוות הדעת התבססה בעיקרה על המרשם הפלילי, ... אשר כפי שהובהר בתגובה, לא תאם את המצב העובדתי לאשורו". ואכן, על-פי חוות הדעת, שהוכנה ביום 6.3.2001 (יום לפני הדיון בבית המשפט המחוזי), מתנהלים כביכול בבתי המשפט שלושה תיקים בעניינו של המבקש: אחד מיום 2.1.2000 בעבירת תקיפה; אחד מיום 28.6.2000 בעבירות של נסיון לרצח והחזקת נשק; ואחד מיום 22.7.2000 (במהלך תקופת מאסרו) בעבירת מרמה. בנוסף מתנהלת נגדו חקירה מיום 23.4.2000 בגין עבירות איומים ואלימות, אשר טרם הבשילה לכתב אישום. כן נזכרת בחוות הדעת העבירה של בריחה ממשמורת חוקית בינואר 2000, בגינה כבר נשפט המבקש והורשע.

ומהו "המצב העובדתי לאשורו"? ראשית, נראה שנגד המבקש תלוי ועומד בבית המשפט רק תיק אחד, מיום 22.7.2000, ועניינו איננו עבירת מרמה אלא העלבת עובד ציבור. המתלונן הוא שוטר ששמר על המבקש בעת היותו עצור, ואשר נפגע מקללות שהטיח בו המבקש. שנית, התיקים מיום 28.6.2000 ומינואר 2000 אינם אלא התיקים הסגורים אשר בגינם מרצה המבקש כיום תקופת מאסר בת 34 חודשים. בהקשר זה יצוין, כי בתיק מיום 28.6.2000 הורשע המבקש, על-פי הודאתו, בקשירת קשר לביצוע שוד בנק, בהחזקת נשק ובחבלה בכוונה מחמירה, אך לא בנסיון לרצח. ושלישית, ככל הנראה, התיק מיום 2.1.2000 איננו מתנהל כיום בבית המשפט (מתגובת הפרקליטות לא ברור מעמדו).

מתברר, אפוא, שבפני בית המשפט המחוזי הוצגו נתונים בלתי מדוייקים, המחמירים עם המבקש יתר על המידה. אומנם בתגובתה הראשונה של הפרקליטות לבקשת רשות הערעור תוקנו מרבית הטעויות, והוצגה תמונה מעודכנת, אולם ניתן היה לצפות שהפרקליטות תסב מיוזמתה את תשומת הלב לטעויות המהותיות אשר נפלו בנתונים שהגישה לבית המשפט קמא, ואשר ייתכן שהשפיעו על החלטתו. דברים אלה נכונים ביתר שאת, מקום שהמבקש טוען מפורשות - גם אם ללא פירוט - כי המשטרה טעתה בהצגת העובדות לפני הערכאה הקודמת. ניתן היה גם לצפות, כי כאשר מזכירה הפרקליטות בתגובתה את "עמדתה המקצועית של חוליית מודיעין בתי הסוהר", תבהיר - כפי שעשתה בהודעתה המאוחרת - כי עמדה זו אינה מבוססת על מידע מודיעיני, כמשתמע משם החולייה, אלא בעיקר על המרשם הפלילי, שבקריאתו אין למשטרה יתרון מיוחד. אין לי כל סיבה לפקפק בתום ליבה של הפרקליטות בענייננו. עם זאת חשוב להטעים, כי בעתירות אסירים שאינם מיוצגים משמשים דיווחיה לבית המשפט כמקור עיקרי - אם לא בלעדי - למידע הדרוש להכרעה. עובדה זו מטילה עליה חובת זהירות מוגברת במקרים אלה, למסור לבית המשפט דיווח מלא ומאוזן, גם אם הדבר כרוך לעיתים בהודאה בפגמים או בטעויות, אשר נפלו בפעולותיו של מי מהגורמים המוסמכים.

בנסיבות העניין, דומני שטוב יעשה המשיב אם יקדים, ככל האפשר, את הדיון הנוסף בעניינו של המבקש, כך שיתקיים בימים הקרובים ולא במהלך חודש יוני, כפי שמתוכנן כעת. במסגרת דיון זה יוכל המשיב לבחון מחדש את עמדתו, בהתחשב בנתונים המעודכנים. כן יוכל לבחון את טענת המבקש - שלגביה אין התייחסות בתגובת הפרקליטות - ולפיה שחרורו בערבות בשניים מן ההליכים מונע את שלילת חופשותיו בגינם.

המשיב מתבקש להודיע, עד ליום 30.5.2001, אם הקדמת הדיון אפשרית. הודעה חיובית תייתר, בשלב זה, את הבקשה.