רע"ב 2981/07 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' גרוניס :

1.

המבקשת נדונה בבית משפט השלום בפתח תקווה ביום 17.1.05 לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ולשני עונשי מאסר על תנאי, וכן הוטל עליה קנס בסך 15,000 ש"ח. היא אף חויבה בתשלום פיצוי בסך 10,000 ש"ח. גזר הדין ניתן לאחר שהמבקשת הורשעה בעבירות של גניבה בידי עובד, זיוף וקבלת דבר במרמה. יצוין, כי אין זו הפעם הראשונה שהמבקשת הורשעה בעבירות דומות, אלא פעם שנייה. המבקשת החלה לרצות את עבודות השירות ביום 25.1.06. זמן קצר לאחר מכן היא ביקשה לקצר את שעות עבודתה בגדרן של עבודות השירות, אך בקשתה נדחתה. במהלך ביצוען של עבודות השירות נעדרה המבקשת פעמים רבות ובחלק מן הימים היא התייצבה באיחור. המבקשת הוזהרה מספר פעמים על ידי המפקח על עבודות השירות. לאור העובדה שהמבקשת המשיכה להעדר ולאַחֵר, היא זומנה לשימוע לעניין הפסקה מינהלית של עבודות השירות. עורך השימוע המליץ על הפסקת עבודות השירות ואכן נציב שירות בתי הסוהר הורה ביום 21.9.06 על הפסקת עבודות השירות. המשמעות היא שעל המבקשת לרצות את מותר תקופת המאסר - 70 ימים - בין כותלי הכלא. המבקשת עתרה נגד ההחלטה לפני בית המשפט המחוזי בתל אביב. ביום 18.3.07 ניתן פסק דין שדחה את עתירתה (עע"א 1284/07). בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה נדחתה ביום 1.4.07. בהחלטה נקבע כי על המבקשת להתייצב לריצוי העונש ביום 1.5.07. מאז נדחה מועד ההתייצבות פעם אחר פעם. בשלב מסוים הגישה המבקשת בקשת חנינה לכבוד נשיא המדינה, אך בקשה זו נדחתה ביום 24.6.07. המבקשת עותרת שוב לדחיית ריצוי העונש. המשיבה מתנגדת לבקשה.

2.

המבקשת הינה ילידת שנת 1955, אם לשלושה וסבתא לנכדים. הדחיות לעניין ריצוי העונש הנותר של 70 ימים בין כותלי הכלא, נבעו מטענות בנוגע למצבה הנפשי של המבקשת. נזכיר שני מסמכים מן העת האחרונה שנעשו על ידי הפסיכיאטר ד"ר אלי רונן, שהינו מנהל המרכז לבריאות הנפש בפתח תקווה. בחוות דעת מיום 13.1.08 נאמר כי המבקשת סובלת מדיכאון ומטופלת בטיפול נוגד דיכאון. ד"ר רונן כתב כי המבקשת לא גילתה לבני משפחתה את דבר הסתבכותה בפלילים, כי עשתה מאמצים גדולים להסתיר הדבר מילדיה וכי חששה הגדול הוא שמידע זה יתגלה להם. כן נאמר במסמך כי קיים חשש שבעת מצוקה קיצונית היא תגיב בניסיון אובדני. במסמך מיום 16.3.08 כתב ד"ר רונן כי מאז חוות דעתו הקודמת, זו מיום 13.1.08, חלה החמרה במצבה של המבקשת. ד"ר רונן ציין כי בתה של המבקשת נפגעה בתאונת דרכים וכי אביה נפטר לאחרונה. ד"ר רונן חזר והדגיש את הסיכון של מעשה אובדני.

3.

משנדחתה בקשת רשות הערעור על ידי בית משפט זה ביום 1.4.07 מוצו כל האפשרויות להתערבות שיפוטית. כל שנותר, אם כן, לעשות הוא להורות על מועד ההתייצבות לריצוי העונש. כאמור, מועד זה נדחה פעם אחר פעם מאז שהמבקשת נצטוותה להתייצב ביום 1.5.07. בהתחשב בנסיבות יוצאות הדופן כמתואר, נראה לנו לנכון לדחות את מועד ההתייצבות פעם נוספת. מטרת הדחייה הינה לאפשר למבקשת לפנות שוב לכבוד נשיא המדינה בבקשת חנינה, בה תוכל היא להעלות את סוגיית מצבה הנפשי. המבקשת תתייצב לריצוי העונש במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 31.8.08, לא יאוחר מן השעה 10:00. עם התייצבותה תובא המבקשת באופן מיידי למרכז לבריאות הנפש של שירות בתי הסוהר. כמובן, שההוראה בעניין ההתייצבות תתבטל מאליה היה וכבוד נשיא המדינה ייעתר לבקשת החנינה.