רע"ב 2993/18 ישראל נהרי נ. שירות בתי הסוהר - מחלקת האסיר

1.

המבקש סובל ממצב דנטלי מורכב לאחר שהשתלים שבפיו כשלו. המבקש עתר לבית המשפט המחוזי בבקשה להורות למשיב לאפשר לו לקבל טיפול רפואי לשיקום הפה והלסת על ידי מומחים בבית חולים ציבורי בהתאם לתכנית טיפול מוסכמת. עוד ביקש כי יסופקו לו תרופות ותכשירים נדרשים. ביום 7.3.2018 דחה בית המשפט (כב' השופטת מ' ברנט ) את העתירה. כעולה מפסק הדין, על פי חוות דעת מיום 1.2.2018 של ד"ר יהלום, מנהל מחלקת פה ולסת בבית החולים שיבא, מצבו של המבקש אינו מאפשר את שיקום השתלים הקיימים או השתלת שתלים חדשים, והחלופה הטיפולית היחידה היא השתלת תותבות. המבקש הופנה אפוא להגיש בקשה מתאימה למשיב כדי שיתיר את כניסתו של מומחה פרטי לכלא לצורך הסרת שתלים והתקנת תותבות על חשבון המבקש.

2.

לאחר מתן פסק הדין פנה המבקש למשיב כדי לבחון אם זה גיבש תכנית טיפול מתאימה עבורו. משהתברר לו כי תכנית שכזו אינה בנמצא, הגיש בקשה זו שבגדרה טען כי ישנו צורך דחוף בגיבוש תכנית טיפולית שתיתן מענה רפואי הולם למצבו. בצד זאת העלה המבקש טענות בעלות אופי עקרוני. לאחר הגשת הבקשה הגיש המשיב כמה הודעות עדכון, האחרונה שבהן מיום 1.11.2018. מאלו עולה כי בפרק הזמן שחלף מאז הגשת הבקשה גיבש ראש ענף רפואת שיניים במשיב תכנית טיפול למבקש. לפי זו, היה על המבקש להיבדק תחילה על ידי מומחה שיעריך את מצב השתלים הקיימים, ולפי הערכתו אף יבוצע טיפול כירורגי במבקש במימון המשיב. בשלב הבא, יותקנו תותבות בפי המבקש תוך השתתפות המשיב במימון התותבות על פי נהליו. בהתאם למתווה האמור נבדק המבקש ביום 2.9.2018 על ידי ד"ר יהלום שפירט את המלצתו הטיפולית שאותה נערך המשיב לבצע. בנוסף הודיע המשיב כי לאחר בדיקת מצבו הכלכלי של המבקש מצא להשתתף במימון התותבות במימון המרבי האפשרי לפי נתוניו, הוא 75 אחוזים מעלות האביזרים. ברם, התברר כי ישנה מחלוקת בין המבקש לבין המשיב ביחס למשמעות המלצתו של ד"ר יהלום ולטיב הטיפול שעל המשיב ליתן למבקש בהתאם לה. על רקע זה פנה המשיב לד"ר יהלום לקבלת הבהרות ועם קבלתן, הודיע כי הוא ערוך לבצע את הטיפול כפי שתוכנן לכתחילה. לפיכך, המשיב סבור כי בשלב זה הבקשה מיצתה עצמה ודינה להימחק.

3.

כעולה מ"בקשת הבהרה" שהגיש המבקש בתגובה להודעת העדכון האחרונה, המבקש סבור כי המלצתו של ד"ר יהלום שונה מכפי שטוען המשיב ועל המשיב

ליתן למבקש טיפול שונה מכפי כוונתו. לכן עומד המבקש על בקשתו ומבקש כי תידון כערעור (לאחר קבלת תשובה או קביעה כי הודעת העדכון היא בבחינת תשובה) שיתקבל לגופו.

4.

דין הבקשה להידחות. לכתחילה הוגשה הבקשה על רקע היעדרה של תכנית טיפול מתאימה במבקש. כמוסבר בפירוט לעיל, תכנית זו גובשה, הבדיקה הנדרשת לקראת מימושה בוצעה על ידי מומחה חיצוני, והמשיב נערך לטפול במבקש בהתאם לממצאיה ולאחר קבלת הבהרת מתאימות. מכאן, כי בנקודת הזמן הנוכחית הבקשה מיצתה עצמה. ככל שלמבקש השגות ביחס לפרטי הטיפול המסתמן, עליו לפנות למשיב בערוצים הרגילים כדי שיבחן טענותיו לגופן ויקבל החלטה מינהלית מתאימה. המבקש אף יוכל להוסיף ולהעמיד החלטה חדשה זו לביקורת שיפוטית, ככל שתהיה עילה לכך.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא. אין צו להוצאות.