רע"ב 3056/05 יהודה אלמליח נ. שרות בתי הסוהר

1.המבקש מרצה עונש מאסר בפועל ל-39 חודשים בגין הרשעתו בעבירות של סחיטה בכוח והסתייעות ברכב לביצוע פשע. כן נידון לעונש מאסר על-תנאי וקנס.

2.המבקש הגיש עתירת אסיר לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע נגד החלטת המשיב 1 למנוע את יציאתו לחופשות. החלטת שירות בתי הסוהר נומקה בכך שיציאתו של המבקש לחופשה עלולה לסכן את שלום הציבור. יצויין, כי כעולה מתגובת המשיבים, שתי בקשות ליציאה לחופשה שהגיש המבקש בהפרש של כחצי שנה, הועברו על-ידי המשיב 1 לאישור המשיב 3 - כמתחייב מסיווגו של המבקש - ובשל התנגדות המשיב 3, לא אושרו. ביסוד התנגדותו של המשיב 3, מידע מודיעיני הקיים בעניינו של המבקש.

בית המשפט המחוזי דחה את העתירה. בפסק דינו ציין, כי בחומר המודיעיני שהוצג בפניו צויין בפתיח כי "מדובר בבדוקאי השפוט בגין רצח", על אף שאין בסיס למשפט זה, לאחר שהמבקש הורשע בביצוע עבירות אחרות. לפיכך, קבע בית המשפט המחוזי, קיים ספק "שמא כפי שלצערנו עלול לקרות, גורמי המודיעין שבויים בקונספציה שהגיעה העת לשנותה ולא בבסיס נתונים עובדתי מוכח". דא עקא, לאחר שעיין במידע המודיעיני, קבע בית המשפט כי מדובר במידע מתחילת שנת 2004, לא מוצלב, שהערכת השדה שלו גבוהה יחסית. בהתבסס על המידע החליט בית המשפט המחוזי כי אין לומר שהחלטת המשיב בלתי סבירה, היות שמהמידע עולה סיכון לכאורה.

3.המבקש טוען, כי שגה בית המשפט המחוזי אשר סמך ידיו על המידע המודיעיני, לאחר שמתח עליו ביקורת וכי בית המשפט הביע אמביוולנטיות ביחס לסבירות החלטת המשיבים שלא להתיר למבקש לצאת לחופשות. עוד הוא טוען לאפלייתו ביחס לשותפו לתיק בו הורשע, שנידון לעונש זהה ויוצא לחופשות.

4.המשיבים סבורים כי דין הבקשה להידחות על הסף, באשר היא אינה מעלה כל שאלה משפטית חשובה המצדיקה מתן רשות לערער. כן הם סבורים כי גם לגופו של עניין ההחלטה בעניינו של המבקש סבירה היא, נוכח הערכותיהם של הגורמים המקצועיים אצל המשיב 3, שעל בסיס המידע המודיעיני סבורים כי יציאתו של המשיב לחופשות תסכן את שלום הציבור.

5.דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בעתירות אסיר ניתנת באותם מקרים חריגים שמעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או כללית (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת שיראל ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 26.6.86)). שאלה שכזו אינה מתעוררת במקרה שבפני. אמנם, בית המשפט המחוזי מתח ביקורת על גורמי המודיעין, אך ציין מפורשות בהחלטתו שנוכח ביקורתו זו בחן את המידע בעצמו ונוכח כי אכן הוא מצביע על סיכון הנשקף לשלום הציבור עם יציאתו של המבקש לחופשות וכי אין איפוא מקום להתערב בהחלטת המשיב 1. מכאן, העמדה שנקט המשיב 1 לגופה נראתה סבירה בעיניו של בית המשפט המחוזי. לאור האמור, ובשים לב לכללים הנהוגים בידינו לעניין מתן רשות ערעור במקרים אלה, כפי שפורט לעיל, ולשיקול הדעת הרחב הנתון למשיב 1 בנושא יציאת אסירים לחופשות, לא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי (ראו גם: רע"ב 10426/03 מדינת ישראל נ' פרנסואה אביטל (לא פורסם, ניתן ביום 1.7.04) )

אוסיף, כי טענת האפליה אין לה מקום במקרה דנן, באשר ברי כי ההחלטה על יציאתו לחופשה של אסיר נגזרת, בין היתר, מהמידע המודיעיני הקיים לגביו ועל כן אין רלונטיות לכך שאסיר אחר, ויהא זה שותפו של האסיר בתיק בו הורשע, יוצא לחופשות. ענינו של כל אסיר נבחן בנפרד על פי נסיבותיו, נתוניו וההערכה של הגורמים המקצועיים בעניינו.

עוד אוסיף, כי כפי שצויין על ידי בית המשפט המחוזי, ככל שיגיש המבקש בעתיד בקשות נוספות ליציאה לחופשה, יהא זה מן הראוי ומן ההכרח לבחנן בהתאם למידע העדכני לגביו, ככל שיהיה.

הבקשה נדחית איפוא.