פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
3092/09
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט י' דנציגר
המבקש:
נחמן בורשטיין
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים
מנהליים בתל-אביב-יפו מיום 19.3.2009 בעע"א 2960/08
שניתנה על ידי כבוד השופטת
י' שיצר
תאריך הישיבה:
כ"ט בניסן התש"ע
(13.04.2010)
בשם המבקש:
עו"ד יפית וייסבוך
בשם המשיב:
עו"ד נטע אורן
החלטה
הנשיאה ד' ביניש:
בקשת רשות הערעור שלפנינו מופנית כנגד החלטת בית המשפט המחוזי בשבתו בעתירת אסירים שבה נתבקשה התערבותו בסירובם של הממונים בשב"ס לאפשר למבקש - המרצה עונש מאסר ממושך בגין עבירות מין - לצאת לחופשות, לרצות את יתרת עונשו בכלא מעשיהו, ואף לאפשר לו להשתתף בקבוצה הטיפולית לעברייני מין. בית המשפט קמא דחה את העתירה לעניין החופשות, אך הורה לשב"ס לבחון את האפשרות לשלב את המבקש בקבוצה טיפולית ואף ציין כי על שב"ס לפעול לכך שיורחבו המסגרות הטיפוליות לעברייני מין בכלא. על החלטתו של בית המשפט הוגשה בקשת רשות הערעור ובה נטען כי ההחלטה מעוררת שאלות משפטיות המצדיקות מתן רשות ערעור. כשאלה עקרונית עוררה באת-כוח המבקש טענה כנגד החלטת בית המשפט קמא לפיה אין חלה על בית משפט הדן בעתירות אסירים תקנה 15(א) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) - החלה על בתי המשפט המנהליים - ומאפשרת חקירה נגדית של עד. טענה זו עלתה נוכח סרובו של בית המשפט קמא לאפשר חקירתו הנגדית של מומחה מטעם מב"ן. יצוין בהקשר זה, כי שאלת האפשרות לחקור את מומחה המב"ן בחקירה נגדית הפכה בענייננו לשאלה תיאורטית ואינה טעונה עוד הכרעה בשלב זה של ההליכים. עם זאת נעיר כי אכן אין התקנות הנ"ל של בתי המשפט לעניינים מנהליים חלות על בית המשפט הדן בעתירת אסיר. על אף זאת אין מניעה כי במקרה מתאים יחליט בית המשפט הדן בעתירת אסיר לזמן נציג של שב"ס לשם בירור העובדות הנדרשות לצורך הכרעה בעתירה באופן שיקבע בית המשפט. יתר טענותיה של באת-כוח המבקש אין מקומן בהליך שלפנינו. מתברר כי לאחר פסק דינו של בית המשפט קמא דן צוות מקצועי מורחב בשאלת יציאתו לחופשות של המבקש. הצוות בחן את חוות הדעת שהוגשו מטעם המבקש ובסופו של הליך החליט לאפשר יציאה לחופשה של מספר שעות בתנאים מגבילים. לחופשה כזו יצא המבקש כבר 4 פעמים מאז הוגשה הבקשה. שאלת הרחבת תנאי החופשה תידון בוודאי באופן תקופתי ואינה עניין לדיון שלפנינו. שאלה נוספת שהתעוררה עניינה במתן אפשרות למבקש להשתלב בקבוצה טיפולית לעברייני מין. מתברר שקבוצה כזו מתקיימת רק באגף מסוים בכלא מעשיהו, שאליו ביקש המבקש מלכתחילה להסתפח לשם קבלת טיפול. עתה מעורר הוא טענה נוספת לפיה מבקש הוא להשתייך לקבוצה הטיפולית אך להישאר באגף שומרי מסורת בו הוא שוהה.
מטעם המשיב נטען, כי אין קבוצה טיפולית באגף בו מצוי המבקש וכי יש נכונות לשלבו בקבוצה הקיימת אך לשם כך עליו לעבור לאגף בו ניתן הטיפול וכי אין אפשרות להשתייך לקבוצה ולשהות באגף אחר. לא נוכל בהליך שלפנינו להיכנס לפרטי ההסדרים, אך דומה כי ראוי לעשות מאמץ ולאפשר טיפול מקצועי לעברייני מין תוך מתן אפשרות לקיים את אורח חייהם הדתי בכלא, בין אם בהשתלבותם בשעות היום בקבוצה ובין בדרך אחרת. אנו מניחים כי ככל שהתנאים יאפשרו זאת במשך הזמן, ועל פי הצורך, תיבחן האפשרות להרחיב את המסגרות הטיפוליות גם לאגף בו שוהה המבקש. מכל מקום, לעת הזו, לא ראינו מקום ליתן למבקש רשות ערעור ועליו להשתלב בתנאים הקיימים בכלא. אנו מניחים כי ניתן יהיה למצוא פתרון מעשי לעניינו בעתיד אם ימצאו סידורים מתאימים לכך.
בכפיפות לאמור הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ט בניסן התש"ע (13.04.2010), בפני
באי-כוח הצדדים.
ה נ ש י א ה
ש ו פ ט
ש ו פ ט