רע"ב 3165/06 ג'אבר עבד אל רחמן מנצור נ. שרות בתי הסוהר

המבקש הינו אסיר המרצה עונש של 38 חודשי מאסר, בגין הרשעתו בביצוע עבירות של התפרצות, גניבה ושימוש בסמים מסוכנים. הוא פנה לבית המשפט המחוזי (כבוד השופטת נ' אהד) בעתירה שעניינה הוצאתו לחופשה. העתירה נדחתה.

בית המשפט המחוזי ציין כי המבקש מסווג כאסיר שאין להוציאו לחופשה משיקולי ביטחון המדינה או שלום הציבור (אסיר בסיווג א' בלשונו של שירות בתי הסוהר). התנהגותו בתחומי בית הסוהר שלילית, והוא משתמש בסמים. לפיכך, דחה בית המשפט את עתירתו, בציינו כי "נאמר לו על-ידי בית המשפט כי שינוי התנהגותו בכלא להתנהגות חיובית, יגרום להמלצה להוצאתו לחופשה".

החלטה זו היא נשוא בקשת רשות הערעור שלפני. המבקש טוען כי מזה תקופה ארוכה הוא פונה, וחוזר ופונה לרשויות בית הסוהר, על מנת לאשר את יציאתו לחופשה ללא הצלחה. עוד הוא מציין, כי עד כה ריצה כ- 24 חודשים מתקופת מאסרו, ולגרסתו, הרשויות מתנכלות ללא הצדקה. המשיב סבור כי הבקשה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור, וכי אף לגופו של עניין אין מקום להתערבותו של בית משפט זה. המשיב מדגיש עוד, כי שאלת סיווגו של המבקש בקטגוריית אסירים המאפשרת יציאה לחופשה, עתידה לעמוד לבחינה מחודשת ביום 13.7.2006.

דין הבקשה להדחות. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי אין מתעוררת במקרה זה שאלה בעלת חשיבות משפטית או כללית המצדיקה מתן רשות ערעור (ראו בש"פ 7/86 וייל נ' מדינת ישראל , תק-על 86(2) 1134). מעבר לכך, יודגש כי החלטתם של הגורמים המוסמכים בעניינו של המבקש, שלא להמליץ על הוצאתו לחופשה - סבירה, ואף עמדה לבחינתו של בית המשפט המחוזי. הבסיס להחלטה היה התפקוד השלילי של המבקש בין כותלי בית הכלא, ובכלל זה, שימוש בסמים, מעשי הברחה ואף חשש כי בכוונתו לפגוע אחרים. כאמור, שאלת סיווגו של המבקש תועמד לדיון נוסף בפני רשויות הכליאה ביום 13.7.2006.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא.