רע"ב 3374/19 פלוני נ. בית המשפט המחוזי בנצרת

1.

בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופטים י' בן חמו , חנא סבאג ו אילונה אריאלי ) בעת"א 7716-04-19 מיום 17.4.2019, בגדרו נדחתה עתירת המבקש לשחרור מוקדם מבית הסוהר.

2.

המבקש מרצה עונש של שש וחצי שנות מאסר, בגין הרשעתו בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות, חבלה בכוונה מחמירה, שיבוש מהלכי משפט, והחזקת סכין; וכן בשל מאסר על-תנאי שהופעל לחובתו. משחלפו שני שלישים מתקופת מאסרו הכולל, פנה המבקש לוועדת השחרורים בבקשה להקדים את שחרורו מבית הסוהר. באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה התנגדה לבקשה, בטענה, כי מסוכנותו לא פחתה בתקופת שהייתו בבית הסוהר. בהקשר זה, הצביעה באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה על מידע מודיעיני רב המבסס את טענתה בדבר מסוכנותו. בהחלטת ועדת השחרורים מיום 25.3.2019 נדחתה בקשתו של המבקש, שכן מהמידע המודיעיני שהובא לפניה עלה, כי התנהגותו בין כתלי בית הסוהר, במרוצת השנים 2018-2014, היתה בלתי תקינה. כמו כן, בשל הרקע הפסיכיאטרי של המבקש ובשל התמכרותו לסמים ולאלכוהול, המליץ המרכז לבריאות הנפש, כי החלטה בעניין שחרורו תתקבל לאחר שתתקיים התייעצות עם נרקולוג. אלא שבשל העובדה ששני-שליש מתקופת מאסרו חלפה זה מכבר, התנגדה באת-כוחו לדחיה נוספת לצורך עריכת התייעצות שכזו. אי לכך קבעה הוועדה, שאין בידה אפשרות לדעת אם מידת מסוכנותו של המבקש פחתה. הוועדה חתמה את החלטתה בכך ש "בנסיבות הללו ועל אף תכנית השיקום מיום 07/01/2018, אנו סבורים ששחרורו של האסיר בשחרור מוקדם במסגרת פתוחה למרכז 'חוסן' לא תאיין את מסוכנותו" . בהחלטה צויין, כי התקבלה על דעת רוב חברי הוועדה, כאשר לעמדת אחת מחברי הוועדה נכון היה לאפשר את השחרור המוקדם.

3.

משדחתה ועדת השחרורים את בקשתו לשחרור מוקדם, הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. בעתירתו טען, כי אין לו דרך להתמודד עם המידע המודיעיני שהוגש בעניינו, ואשר ביסס את ההחלטה שלא לשחררו, שכן המידע הוגש לוועדה מבלי שניתנה לו אפשרות לעיין במידע עצמו, או בפרפרזות. לטענת באת-כוחו, עבר המבקש כברת דרך משמעותית מאז שנכנס בשערי בית הסוהר: "מדובר באדם שעבר כל הליך טיפולי בשני התחומים הבעייתיים שלו, התמכרות לסמים ואלימות. כשמול הוועדה עמדה חוות דעת מב"ן שאומרת [...] שבהינתן תכנית טיפולית בקהילה שנותנת מענה לסוגיית ההתמכרות זה נותן את התשובה לשאלת המסוכנות שלו" . עוד הוסיפה באת-כוחו, כי המבקש מעורב בפלילים עוד מגיל 12, וזו הפעם הראשונה שבה הוא עובר טיפול מעין זה. בנסיבות אלו, סירוב לבקשת השחרור המוקדם ולשילובו בתכנית שהוצעה על-ידי רש"א, יפגעו בו ובאינטרס הציבורי. באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה טענה מנגד, כי בעניינו של המבקש נאסף מידע מודיעיני רב אשר מלמד על התנהגות שלילית הגובלת בפלילים, בתוככי בית הסוהר. כמו כן, נוכח העובדה שהמבקש הוא בעל רקע פסיכיאטרי, ועבר הכולל שימוש בסמים ואלכוהול – לא ניתן לשחררו מבלעדי חוות דעת של נרקולוג שתבחן את שאלת מסוכנותו. אשר לטענות באת-כוחו של המבקש, כי לא קיבלה לידיה פרפרזות של הידיעות המודיעיניות, השיבה באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה, כי אמנם במהלך הדיון בוועדה לא הועברו אל המבקש פרפרזות, אך בתגובת הפרקליטות לעתירה – הועברה פרפרזה ברורה.

4.

בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 17.4.2019 – נדחתה העתירה. בית המשפט קבע, כי אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה. "הוועדה שקלה את השיקולים השונים, לא התעלמה מחוות הדעת של רש"א, אך קבעה שאין בה כדי לאיין את המסוכנות" . בית המשפט הוסיף, כי "החומר המודיעיני אמנם איננו מהחודשים האחרונים, אך תוכנו מטריד מאוד. הוא מצביע על גברתנות ואלימות ואף מעבר לכך, מצידו של האסיר, באופן שמבסס את המסקנה שמסוכנותו עדיין לא פחתה" . לצד זאת, העיר בית המשפט, כי נדרש היה לפרט את דעת המיעוט, על נימוקיה, על מנת לאפשר לערכאת הערעור להעביר את ההחלטה תחת שבט ביקורתה, כדבעי.

מכאן הבקשה שלפנַי.

5.

בבקשתו טוען המבקש, כי בעניין דנן מתעוררות שאלות עקרוניות בדבר פרשנותו ויישומו של סעיף 17 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001, העוסק בהעברת מידע חסוי לוועדת השחרורים. לעמדת המבקש, בית המשפט נדרש לקבוע, מהי הדרך שבה תנקוט ועדת השחרורים על מנת לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה באסיר בעת קבלת מידע חסוי בעניינו. עוד טוען המבקש, כי יש לקבוע מהי המשמעות של אי-מסירת פרפרזה, מקום שבו ניתן היה לעשות כן. ועוד זאת טוען המבקש, כי יש לקבוע מהו המשקל של מידע מודיעיני 'ישן' אשר לא התגבש לכדי עבירת משמעת שבגינה הועמד אסיר לדין. בענייננו, טוען המבקש שהוועדה כלל לא העבירה לו פרפרזה לחומר החסוי, תוך שהיא מנמקת זאת בריבוי החומר החסוי. מצב דברים זה, גרם לו עוול של ממש המצדיק גם הוא מתן רשות ערעור. המבקש עמד בהרחבה על מסלול השיקום שעבר, ועל חוות הדעת שניתנו בעניינו על-ידי הגורמים הסוציאליים בבית הסוהר, ואשר המליצו על שחרורו המוקדם. לדידו, נוכח נסיבות חייו הקשות והעדר מסגרת תומכת עבורו, נכון היה לשחררו שחרור מוקדם ולשלבו בתכנית השיקום שהוצעה על-ידי רש"א, כך שיתאפשר לו לחזור לחברה בצורה "הדרגתית מלווה ומפוקחת. התכנית של הרשות לשיקום האסיר אשר הוכנה בעניינו, ואשר כוללת מרכז יום לטיפול בהתמכרויות וכן טיפול פסיכו-סוציאלי, נותנת מענה לכלל הבעיות המאפיינות אותו ומבטיחה את חזרתו ההדרגתית לקהילה וכפועל יוצא מכך – מפחיתה את מסוכנותו" .

6.

באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה בתגובתה מיום 24.6.2019 גרסה, כי דין הבקשה להידחות על הסף, ולגופה. לעמדתה, הבקשה איננה מעלה שאלה משפטית עקרונית, או נושא אחר בעל חשיבות כללית, המצדיקים מתן רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים. לדידה, טענותיו של המבקש, "חרף ניסיונו לטעון אחרת, תחומות לדל"ת אמות המקרה הפרטני ואין בהן כדי להצדיק מתן רשות ערעור. טענותיו, הלכה למעשה, נוגעות הן למשקל שנתנה הוועדה וכן בית משפט קמא לשיקולים השונים בעניינו, ובהם לחומר המודיעיני החסוי שהוצג בפניהם. המשיב [היועץ המשפטי לממשלה] יטען כי אין בטענות המבקש בדבר אופן האיזון בין השיקולים השונים כדי להצדיק מתן רשות ערעור בעניינו" . באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה הוסיפה, כי הטענות בדבר אי-מסירת פרפרזה אינן מדויקות, שכן כפי שעולה מפרוטוקול הדיון בוועדת השחרורים, במהלך הדיון נמסרה לבאת-כוחו של המבקש פרפרזה של המידע החסוי, תוך התייחסות כללית למועדים שבהם אירעו האירועים מושא המידע. כמו כן, הן הוועדה, הן בית המשפט לעניינים מנהליים, התייחסו בהחלטותיהם לתכנים העולים מן החומר החסוי, באופן שאיפשר למבקש להתגונן מפני הכלול בו. לגופם של דברים טוענת באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה, כי ועדת השחרורים התייחסה למכלול השיקולים הצריכים לעניין, ובהסתמך על כך הסיקה, כי המבקש לא הוכיח ברמה הנדרשת ששחרורו המוקדם לא יסכן את שלום הציבור, וכי הוא ראוי לשחרור מוקדם. זאת, נוכח האלימות שאפיינה את העבירות שבגינן הורשע, ונוכח האירועים האלימים שבהם היה מעורב בעת שהותו בבית הסוהר. על כל אלה מוסיפה באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה את סירובו של המבקש להתייעצות עם נרקולוג, סירוב שמקשה על הערכת מסוכנותו בעת הזאת.

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשה, על נימוקיה, בתגובת באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה, בחומר החסוי שהובא לפנַי, ובפסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הלכה פסוקה, מושרשת וידועה, כי רשות ערעור על החלטות הנוגעות לעתירות אסירים לא תינתן כעניין שבשגרה, אלא רק במקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך, או אם עולה חשש לעיוות דין (ראו: רע"ב 1494/19 אריה שירזי נ' מדינת ישראל , פסקה 7 והאסמכתאות שם (1.3.2019)). הנדון דידן אינו בא בגדרם של אותם מצבים שבהם תינתן רשות ערעור. הטענות שהועלו בבקשה שלפנַי, נוגעות לאופן שבו הפעילה הוועדה את שיקול דעתה, בעת שבחנה את עניינו הפרטני של המבקש, ובאשר למשקל שהעניקה להיבטים השונים. החלטת הוועדה לדחות את בקשתו של המבקש לשחרור מוקדם, נתקבלה נוכח צבר ידיעות חסויות שהובאו לפניה, ואשר מחמתן הגיעה לכלל מסקנה, כי חרף הליכי השיקום שעבר, המסוכנות הנשקפת ממנו עומדת בעינה, ואינה מאפשרת את שחרורו. בחינה מעין זו, נמצאת בליבת שיקול הדעת המוקנה לוועדת השחרורים, ולא מצאתי כי היא מצדיקה רשות ערעור ב'גלגול שלישי'. "נקודת המוצא הינה, כי שיקול-הדעת המסור לוועדת השחרורים הוא רחב, ובידיה המומחיות, המיומנות, והאחריות המקצועית בעניינים המצויים בגדר סמכותה על-פי חוק" (רע"ב 10349/08 מדינת ישראל נ' גנאמה , פסקה 36 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (20.7.2009)). אשר לטענות המבקש, לפיהן יש להידרש לשאלה, כיצד נכון לנהוג מקום שבו המדינה יכולה היתה להציג פרפרזה למידע החסוי, אך לא עשתה כן, סבורני כי הכרעה בטענות אלו איננה דרושה לענייננו. שכן, כפי שהראתה באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה בתגובתה, פרפרזה למידע החסוי הוצגה כבר במהלך הדיון לפני ועדת השחרורים, הן על-ידי באת-כוח היועץ המשפטי, הן על-ידי הוועדה עצמה. לצד זאת, לא אוכל להתעלם מכך שהעברת הפרפרזה צריכה היתה להעשות בצורה סדורה יותר, על מנת לאפשר למבקש להערך מבעוד מועד לקראת הדיון בעניינו.

8.

למעלה מן הצורך אציין, שלאחר עיון בחומר החסוי שהובא לפנַי השתכנעתי כי טעמים כבדי משקל עמדו בבסיס החלטותיהם של ועדת השחרורים ובית המשפט לעניינים מנהליים שלא להקדים את שחרורו של המבקש. יחד עם זאת, יש לציין לזכותו את הדרך הארוכה שעשה בתקופת מאסרו האחרונה, את תכניות השיקום שבהן השתתף, ואת חוות הדעת החיוביות שהוגשו בעניינו על-ידי גורמי המקצוע. יש לחזק את ידי המבקש על דרכו-זו; ככל שיוסיף להתמיד בה, בבוא העת תוכל ועדת השחרורים לשוב ולשקול בקשה להקדים את שחרורו, לפי המידע העדכני שיוגש על-ידי גורמי המקצוע הצריכים לעניין, ובהתחשב בכלל נסיבות העניין – העובדתיות והמשפטיות.

9.

אשר על כן, הבקשה נדחית.