רע"ב 3408/06 ג'ון ולנסיה נ. שרות בתי הסוהר

א.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת אהד) מיום 17.1.06 בתיק עע"א 3230/05 ועע"א 3231/05.

ב.המבקש הורשע בעבירת רצח שנעברה ביום 11.11.96, והוא מרצה מאסר עולם. ביום 15.12.05 הגיש המבקש עתירת אסיר בה ביקש לאשר את יציאתו לחופשות (עע"א 3231/05), ולפגוש את סימונה מורי (להלן מורי ), שותפתו לרצח, המרצה מאסר בכלא נווה תרצה (עע"א 3230/05), שעמה קיים קשר רומנטי בעבר. ביום 17.01.06 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את העתירות. ביחס לחופשות נקבע כי בהתאם לפקודות המשיב, אין מאושרות חופשות לאסירי עולם שמאסרם טרם נקצב. ביחס לבקשה לפגוש את מורי , נקבע כי הפקודות מאפשרות מפגש רק בין אסירים שיש ביניהם קרבה מדרגה ראשונה.

ג.כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שבפנינו. בבקשה נטען כי תגובת המשיב לא הועברה למבקש במועד והוא לא נערך כראוי לדיון. לגופו של עניין נטען כי המבקש נמצא במאסר כבר למעלה מעשר שנים, והוא מופלה לרעה ביחס לאסירים אחרים היוצאים לחופשות. ביחס לפגישה עם מורי , נטען כי היא והמבקש ידועים בציבור, ומסיבה זו קיימת קרבה ממדרגה ראשונה.

ד.ביום 20.8.06 נתבקשה תגובת המשיב לבקשה. בתגובה שהוגשה ביום 5.11.06 נטען כי מאז הגשת העתירה נקצב עונשו של המבקש והועמד על 30 שנה. לאחר קציבת העונש הובא עניינו של המבקש בפני ועדת אסירי עולם, שהמליצה (ביום 3.9.06) שלא להוציאו לחופשות עקב חשש להימלטות. נטען כי הנסיבות השתנו איפוא במובן של קציבת העונש, ואם המבקש מעוניין בכך עליו להגיש עתירה חדשה כנגד החלטת הועדה. ביחס לפגישה עם מורי נטען כי אין כל אינדיקציה שהמבקש ומורי היו, במועד הרצח או כיום, ידועים בציבור. נטען כי המבקש אכן ניהל קשר רומנטי עם מורי , ועל רקע זה רצחו יחדיו את בן זוגה, אך אין בכך כדי לבסס מעמד של ידועים בציבור. עוד נטען, כי המבקש עצמו נשוי לאחרת, ומנסיבות העבירה ברור כי השותפה חיה עם אחר – קרבן הרצח - עד למועד העבירה.

ה.לאחר העיון סברתי כי אין לקבל את הבקשה. מעבר לכך שרשות ערעור בעתירת אסיר "אינה ניתנת כדבר שבשיגרה אלא רק אם מתגלית בעיה משפטית בעלת חשיבות או אם עולה נושא אחר שחשיבותו היא כללית" (רע"ב 7/86 חיים לואיס וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם) - הנשיא שמגר), והמקרה דנא אינו כזה, סבורני כי מאחר שעונשו של המבקש נקצב, ועניינו הובא בפני הועדה - אין עוד טעם לדון בהחלטה שניתנה בנסיבות הקודמות. אם יחפוץ המבקש, יוכל להגיש עתירה כלפי החלטת הועדה מיום 3.9.06. ביחס לבקשה השניה אציין כי בעתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי כלל לא נזכרה הטענה כי מדובר בידועים בציבור. הבקשה הוגשה "במסגרת חוק כבוד האדם וחרותו", ומבלי לציין קרבה כלשהי בין מורי

והמבקש. ממילא גם לא נערך דיון בשאלת הקִרְבה, ופשיטא שאין לדון בסוגיה לראשונה במסגרת בקשה זו. מעבר לכך אציין כי גם בבקשה שלפנינו טענת הידועים בציבור הועלתה ללא כל הסבר או ראיה, ובהתחשב בנסיבות המבקש ונסיבותיה של מורי, דומה כי גם אין לה בסיס ממשי.

ו.לא אוכל להיעתר לבקשה.