פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
3712/11
בפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
לעניינים מנהליים בנצרת מיום 3.5.11 בעת"א
12315-03-11 שניתנה על ידי כבוד השופט ד' צרפתי
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיבה:
עו"ד צילי נאה
החלטה
1.
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת (עת"א 12315-03-11 שניתנה על ידי כבוד השופט ד' צרפתי ) לפיה נדחתה עתירת המבקש נגד ההחלטה שלא לשלבו בסבב חופשות.
המבקש, הינו אסיר המרצה 16 שנות מאסר בגין עבירות אינוס ובעילה אסורה. בית המשפט לעניינים מנהליים ציין בהחלטתו כי קיים צורך להשלים את האבחון הפסיכולוגי בעניינו של המבקש כתנאי לדיון מחודש בנושא החופשות ואף די בכך כדי לדחות את העתירה. מעבר לנדרש התייחס בית המשפט למספר נקודות כלליות שעלו בעתירה. בין היתר, צוין כי הצורך בהערכת מסוכנות טרם יציאה לחופשה קבוע בפקודה מטעם המשיבה (04.40.00) ולא בחוק ההגנה לציבור מפני עברייני מין, התשס"ו –
2006 (להלן: חוק ההגנה). על כן אין רלוונטיות לכך שבחוק ההגנה סוגיית החופשות אינה נמנית עם אותם מקרים בהם נדרשת הערכת מסוכנות.
לטענת המבקש בית המשפט לעניינים מנהליים פירש את חוק ההגנה באופן שאינו מתיישב עם לשונו. על פי החוק יש צורך בהערכת מסוכנות רק לפני חופשה מיוחדת ולא כפי שנקבע בפקודת נציבות שב"ס לפיה יש לקבל הערכת מסוכנות לפני כל חופשה. מכאן שהחוק אמור לגבור על הפקודה ולא היה מקום לקבל הערכת מסוכנות בעניינו של המבקש שמעוניין לצאת לחופשה רגילה.
מנגד טוענת המשיבה כי דין הבקשה להדחות על הסף הואיל והמבקש טוען כנגד נימוק בהחלטה ולא כנגד התוצאה הסופית. לגופו של עניין נטען כי עיון בחוק ההגנה הרלוונטי מלמד כי כל חופשה הוגדרה כחופשה מיוחדת ומשכך קיים צורך בהערכת מסוכנות (ראו סעיפים 6 ו – 36 לחוק ההגנה) ולפיכך אין כל טעות בנפסק.
2.
ההלכה הנוהגת היא כי רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי הדן בעתירת אסיר, תינתן שעה שמתעוררת סוגיה משפטית או נושא אחר בעל חשיבות כללית [ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986) ]. זוהי אכן התבנית הדיונית, במובן זה שעסקינן בבקשה למתן רשות ערעור ולא בערעור בזכות. סוגיה בעלת חשיבות כללית עשויה להתעורר בדמות עוול מובהק או ברור כלפי אסיר. ברם, אף בראייה זו אין כל סיבה להעניק רשות ערעור במקרה הנדון. הנימוק שממנו מסתייג המבקש צוין על ידי בית המשפט מעבר לנדרש ועל כן אינו נדרש להכרעה בשלב זה. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי המבקש יוכל להגיש עתירה חדשה ככל שחוות דעת מב"ן, אשר תינתן לאחר השלמת האבחון הפסיכולוגי, תצדיק לטעמו הגשת עתירה. מכאן שההליכים בעניינו של המבקש טרם מוצו ולפיכך אין כל הצדקה לדון בטענותיו של המבקש בשלב זה.
3.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ח' באלול תשע"א (7.9.11).
ש ו פ ט