פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"ב 376/03 ארנולד שוורץ נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · סמכות ועדת השחרורים לשחרר אסיר על תנאיערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, שנדון כאילו ניתנה רשות ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דן בערעור כאילו ניתנה רשות ערעור, ומצא שלוועדת השחרורים הייתה סמכות לשחרר את העותר על תנאי, שכן הוגשה חוות דעת מב"ן שאינה קובעת שהאסיר אינו מסוכן לציבור. מאחר שהמחוזי לא דן לגופו של עניין, הוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי לדון בערר המשיבים בהקדם.

העובדות

הוועדה החליטה על שחרור העותר על תנאי. לטענת המשיבים טעתה הוועדה בהחלטתה. בית המשפט המחוזי לא דן בשאלה אם צדקה הוועדה לגופו של עניין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הייתה לוועדת השחרורים סמכות להחליט על שחרור אסיר על תנאי כאשר הוגשה חוות דעת מטעם מב"ן שאינה קובעת שהאסיר מסוכן לציבור?

הלכות

  1. 1

    משהוגשה חוות דעת שלפיה אין קביעה שהאסיר אינו מסוכן לציבור, מתקיים התנאי שבסעיף 12(ב) לחוק שחרור על תנאי ממאסר, ולוועדה הייתה סמכות להחליט על השחרור

    ״משהוגשה חוות דעת אשר לפיה אין קביעה שהאסיר אינו מסוכן לציבור, הרי מתקיים התנאי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שחרור על תנאי
  • ועדת השחרורים
  • חוות דעת
  • מב"ן
  • סמכות
  • ערר
  • מסוכן לציבור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"ב 376/03

בפני:

כבוד השופט ת' אור

כבוד השופט א' מצא

כבוד השופט י' אנגלרד

העותר:

ארנולד שוורץ

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת

ישראל

2. ועדת השחרורים

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק עע"א

760/02 שניתן ביום 29.12.02 על ידי כבוד הנשיא י' אברמוביץ והשופטים ח' גלפז ונ'

ממן

תאריך הישיבה:

כד' בשבט התשס"ג

(27.01.03)

בשם העותר:

עו"ד דני רונן

בשם המשיבים:

עו"ד יוכי גנסין ועו"ד דני חורין

פסק-דין

הוחלט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וערעור הוגש על פי הרשות שניתנה.

באת כוח המשיבים, עו"ד גנסין, הודיעה כי עמדת המדינה היא שבנסיבות המקרה היתה סמכות לועדת השחרורים להחליט על שחרור העותר, וזאת בהסתמך על סעיף 12(ב) לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001. כך, הואיל והוגשה חוות דעת מטעם מב"ן. עמדת המדינה היא, כי משהוגשה חוות דעת אשר לפיה אין קביעה שהאסיר אינו מסוכן לציבור, הרי מתקיים התנאי אשר נזכר בסעיף 12(ב) לחוק האמור, דהיינו ש"לא הוגשה חוות דעת כאמור בסעיף קטן (א)". עמדה זו מקובלת עלינו.

בית המשפט המחוזי לא דן בשאלה אם צדקה ועדת השחרורים לגופו של עניין, כשהחליטה על שחרור המבקש בתנאים כאמור בהחלטתה. לטענת המשיבים, טעתה הוועדה. עתה, משהוחלט שהיתה סמכות לועדת השחרורים להחליט את החלטתה, מן הראוי שבית המשפט המחוזי יתן את דעתו לגוף העניין. לצורך זה אנו מחליטים לקבל את הערעור, ולהחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, אשר ידון בערר המשיבים על החלטת ועדת השחרורים.

נוכח העובדה שהמבקש עומד לסיים את תקופת מאסרו תוך זמן קצר, בית המשפט המחוזי בוודאי יקבע מועד קרוב ככל האפשר לדון בעניין.

ניתן היום, כד' בשבט

תשס"ג (27.1.2003).

ש ו פ

ט ש ו פ ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עעא 760/02

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

  • רע"ב 1723/03ארנולד שוורץ נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • בג"ץ 10059/02ביאן (בן מוחמד) אסלאן נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • בג"ץ 10059/02ביאן (בן מוחמד) אסלאן נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1משהוגשה חוות דעת שלפיה אין קביעה שהאסיר אינו מסוכן לציבור, מתקיים התנאי שבסעיף 12(ב) לחוק שחרור על תנאי ממאסר, ולוועדה הייתה סמכות להחליט על השחרור