פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
3909/20
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
ישראל אמסלם
נ ג ד
המשיבה:
פרקליטות המדינה
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום
15.6.2020 בעת"א 28357-06-20 שניתן על ידי כבוד ע' דרויאן-גמליאל
בשם המבקש:
עו"ד חן מאירי
החלטה
1.
המבקש נדון ל-17 חודשי מאסר בגין ביצוע עבירות אלימות, בכלל זה עבירה של סחיטה בכוח. מועד שחרורו הוא 11.11.2020; מועד שחרורו המינהלי – בהתאם להחלטת ועדת השחרורים מיום 2.6.2020 – הוא 18.6.2020. בקשתו של המבקש ל'חופשת קורונה' (שלה הוא זכאי החל מיום 18.5.2020), בהתאם לתקנות חירום (נגיף הקורונה החדש) (חופשה מיוחדת לאסיר), התש"ף-2020 (להלן: התקנות ), נדחתה על-ידי שב"ס. זאת בשל העובדה שהוא אינו עומד בתנאי הסף שנקבעו בתקנות, נוכח הרשעתו בעבירת 'אלימות חמורה' – סחיטה בכוח.
2.
המבקש עתר נגד החלטת שב"ס לבית המשפט המחוזי. בעתירתו טען כי החלטת שב"ס מפלה, לאור העובדה ששותפו לעבירה, אשר נשפט בגין אותן עבירות בדיוק, שוחרר ל'חופשת קורונה', אף שבניגוד למבקש לא זכה לשחרור מוקדם. באופן עקרוני יותר טען המבקש, כי התקנות יוצרות מצב אבסורדי, שכן הן מחריגות באופן גורף מי שהורשע בעבירת 'אלימות חמורה', אך מתעלמות מנסיבות רלבנטיות. בעניינו של המבקש, החלטת ועדת השחרורים לאשר לו שחרור מוקדם, מלמדת על כך שמסוכנותו אויינה. ב"כ שב"ס ביקש לדחות את העתירה, תוך שהודה כי אכן נפלה טעות בהחלטה לשחרר את שותפו של המבקש, "אולם אין בכך כדי להצביע כי על המשיב להמשיך עם טעות זו ולאפשר לאסירים נוספים חופשה מיוחדת בניגוד להוראות הדין" .
3.
ביום 15.6.2020 דחה בית המשפט המחוזי את העתירה: "הדין המפורש, הן בפקודה והן בתקנות, ברור לחלוטין וחוסם את האפשרות לזכות את העותר במבוקשו. לא נראה גם כי בכח עקרון השוויון לתקן את הנזק, שבאפליה לכאורית בין העותר לבין שותפו. תיקון שכזה, יעמיד את העותר במקום של יתרון, שאחרים במצבו אינם זוכים לו. אכן, העתרות לבקשה משמעה תיקון עוול בעוול או טעות בטעות" .
4.
מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפנַי, במסגרתה טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו. מששוחרר שותפו של המבקש, אין מנוס מלהורות גם על שחרורו-שלו, "ולו למראית פני הצדק" . אשר לתקנות, הללו יוצרות אפליה בוטה וברורה ביחס לכלל אוכלוסיית האסירים, ומכאן גם ההצדקה לדון בבקשה כבערעור.
5.
דין הבקשה להידחות. אכן כן, הטעות שנפלה ביחס לשותפו של המבקש, מעוררת אי-נוחות רבה. ברם, כפי שציין בית המשפט המחוזי, אין אנו רשאים לתקן טעות בטעות, בניגוד להוראות הדין המפורשות. אשר לטענותיו העקרוניות של המבקש נגד התקנות, הללו נטענו על-ידו לאחרונה במסגרת עתירה לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, ונדחו על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים (בג"ץ 3643/20 אמסלם נ' השר לביטחון פנים (10.6.2020)). אין הצדקה להידרש אפוא לטענות אלו במסגרת הבקשה שלפנַי. אף זאת ראוי לציין: המבקש נמנע מלפרט בבקשתו על דבר העתירה שנדחתה, ויש בכך טעם לפגם.
6.
סוף דבר: הבקשה לרשות ערעור נדחית.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ה
בסיון התש"פ (17.6.2020).
ש ו פ ט