רע"ב 4021/02 אמיר ועקנין נ. שרות בתי הסוהר

1.המבקש הוא אסיר המרצה עונש מאסר של ארבע שנים ושבעה חודשים החל מיום 28.4.00. הוא מסווג, לצורך חופשות, בקטגוריה ב1/, במסגרתה מותנית כל יציאה לחופשה באישורה של משטרת ישראל. המבקש עתר לבית המשפט המחוזי כנגד החלטת שירות בתי הסוהר שלא לאשר יציאתו לחופשה. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה.

2.עתה עותר המבקש ליתן לו רשות ערעור על פסק דינו של המשפט המחוזי. הוא טוען כי האיזון שערך בית המשפט קמא בין השיקולים השונים הרלוונטיים הנו איזון בלתי סביר. כן הוא משיג כנגד מסקנותיו של בית המשפט קמא, המתבססות על חומר מודיעיני שהוצג בפני בית המשפט, כי יש טעם במניעת החופשה בשל פעילות של המבקש הנוגעת לסמים במהלך שהותו במאסר ובשל סכנה הנשקפת לחייו, נוכח מעורבותו בסכסוכים שונים.

3.דין הבקשה להידחות. החלטת שירות בתי הסוהר ופסק הדין של בית המשפט המחוזי נסמכו על חוות דעת מקצועית של משטרת ישראל, אשר התנגדה לשחרורו לחופשה של המבקש, בשל הסיכון הנשקף ממנו לציבור. הערכה זו נסמכה - כך ציין בית המשפט המחוזי - על חומר מודיעיני רב שנצבר אודות המבקש, לפיו הוא ממשיך לעסוק בפעילות פלילית גם מתוך כותלי בית הסוהר. עוד נקבע, על סמך המידע המודיעיני, כי בהוצאת המבקש לחופשה טמון סיכון לחייו שלו עצמו. בממצאים אלו אין כל עילה להתערב בערכאת ערעור, בדרגה זאת. בהינתן ממצאים אלו גם החלטת בית המשפט קמא שלא לבטל את החלטת שירות בתי הסוהר, הנה החלטה בירה שאינה מצדיקה התערבות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.