פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"ב
4236/00
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
ה
מבקש
:
איברהים אגבריה
נגד
המשיב
ה :
ועדת השיחרורים - בית הסוהר שטה
בקשת
רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט
המחוזי בנצרת מיום 14.3.00
בעע"א
603/00 שניתן על ידי כבוד
הנשיא
י' אברמוביץ והשופטים ח' גלפז,
נ'
ממן
בשם
המבקש: בעצמו
בשם
המשיבה: עו"ד שרון רוטשנקר
החלטה
1.לפני בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, אשר דחה את עתירתו של המבקש כנגד החלטת וועדת השחרורים לבטל את רשיון החופש שניתן למבקש.
2.המבקש הורשע ביום 19.3.92 בעבירות של סחר יבוא ויצוא סמים ושימוש בסמים מסוכנים ונדון לחמש שנות מאסר בפועל (להלן - העבירה המקורית). ביום 26.3.95 החליטה ועדת השחרורים לשחרר את המבקש ממאסרו שחרור מוקדם ברשיון, בתנאים הקבועים בסעיף 30 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב1971- (להלן - הפקודה). בהתאם לכך שוחרר המבקש ביום 11.4.95 שחרור מוקדם ברשיון חופש, בתוקפו נקבע לתקופה שמיום 26.6.95 ועד ליום 26.2.97, הוא יום סיום תקופת המאסר הכוללת שהושתה על המבקש על ידי בית המשפט שגזר את דינו. ביום 5.2.97, בתוך תקופת הרשיון האמורה, ביצע המבקש עבירה נוספת של אחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית (להלן - העבירה הנוספת). ביום 4.2.98 נגזר דינו של המבקש בגין עבירה זו לשש שנות מאסר בפועל ושלוש שנות מאסר על תנאי. ביום 28.4.98 החליטה וועדת השחרורים לקבל את בקשת היועץ המשפטי לממשלה לבטל את רשיונו של המבקש.
3.לטענת המבקש ביצע הוא את העבירה הנוספת לאחר שנסתיימה תקופת הרשיון ובמהלך תקופת השחרור המנהלי הפוטנציאלי שלו, וכי לפיכך החלטת וועדת השחרורים לשלול את רשיון החופש שלו אינה חוקית. עוד טוען המבקש לעוול שנגרם לו בהרשעה בגין העבירה המקורית - טענה שמובן כי אין מקום להתייחס אליה במסגרת ההליך שלפני.
4.אין בטענתו של המבקש כדי לעורר שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. למעלה מן הצורך, ועל מנת להפיס את דעתו של המבקש, אוסיף כי גם אין ממש בטענתו לגוף העניין. ראשית, וועדת השחרורים קבעה בענייננו שתקופת הרשיון תסתיים במועד בו היה אמור המבקש להשתחרר על פי גזר הדין שהושת עליו בגין העבירה המקורית. שנית, על פי סעיף 68ה לפקודה רואים שחרור מנהלי כשחרור ברשיון על פי סעיף 28, והוראות סימן ה' לפרק ב' בפקודה, ובהן ההוראות הרלבנטיות לענייננו, חלות על מי ששוחרר כאמור. שלישית - וזה החשוב - המבקש הפר את האמון שניתן בו והעיד על עצמו, בעבירה שביצע, כי הוא מסוכן לציבור. בנסיבות אלה, ומשלא תמה תקופת הרשיון, אין מקום להתערב בגלגול שלישי בהחלטת וועדת השחרורים.
המבקש ביקש שינתן לו יצוג של עורך-דין, אך בבית המשפט המחוזי הוא ויתר במפורש על יצוג ולא ראיתי לדחות את הדיון בערכאה זו כדי למנות לו עורך דין.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ח' תמוז תש"ס (11.7.2000).
המשנה
לנשיא
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00042360.
B06