רע"ב 4237/07 דניאל כהן נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית המשפט השלום ברמלה בגין הפרת הוראה חוקית ונידון לחמישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

ביום 9.10.2005 החל המבקש בריצוי עונשו במועצה הדתית לוד. ביום 27.11.2005 ערך המפקח ביקורת במקום העבודה. המבקש לא נכח במקום העבודה וזאת למרות שכרטיס הנוכחות שלו היה חתום. המבקש הוזהר על ידי המפקח והועבר להמשך ביצוען של עבודות השירות במרכז קליטה לוד. ביום 27.12.2005 חדל המבקש מלהתייצב לעבודות השירות.

ביום 5.4.2006 התייצב המבקש בפני רכזת עבודות שירות והציג בפניה החלטת בית משפט ממנה עולה כי נעצר במהלך עבודות השירות ולאחר מכן הורחק מן העיר לוד. לאור זאת זומן המבקש לשימוע, על מנת שיוכל להשמיע את עמדתו לעניין ההפסקה המינהלית של עבודות השירות.

עילת השימוע הייתה כפולה – היעדרותו של המערער מהעבודה ללא אישור מהממונה או המפקח ופתיחתה של חקירה בחשד שעבר עבירה במהלך ביצוע עבודות השירות. זאת על פי הוראות סעיף 51ט' לחוק העונשין, תשל"ז-1977. סעיף זה מאפשר לנציב בתי הסוהר להחליט כי עבודתו של עובד שירות תופסק וכי הוא ישא את יתרת עונשו בבית סוהר, בין היתר, "אם נעדר מהעבודה ללא אישור הממונה או המפקח" או אם "נפתחה נגדו חקירה בחשד שעבר עבירה."

המבקש לא התייצב לשימוע, אלא הודיע כי הינו מנוע מלהיכנס לעיר לוד. ביום 14.5.2007 נקבע בהעדר המבקש כי הלה יפסיק לעבוד בעבודות שירות וישא את המשך עונשו בבית הסוהר.

המבקש הגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בת"א. בגדרה של העתירה העלה המבקש את השגותיו נגד ההחלטה להפסיק את עבודות השירות. בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת נגה אוהד) החליט ביום 6.7.2006 כי לעותר יערך שימוע נוסף על ידי הממונה על עבודות השירות. שימוע נוסף נערך לעותר ביום 9.8.2006 וההחלטה בדבר ההפסקה המינהלית של עבודות השירות בעניינו נותרה על כנה.

בהקשר זה יודגש, כי המבקש נמנע מלגלות לבית המשפט קמא כי יומיים בלבד לפני הדיון בעתירתו, ביום 4.7.2007, נגזר דינו בגין עבירה נוספת שביצע במהלך תקופת עבודות השירות. כן נמנע המבקש מלגלות לבית המשפט, כי מתקיימים הליכים נוספים בעניינו בגין עבירות איומים, כשהמתלוננת היא אשתו.

כנגד החלטת המשיב (לאחר השימוע השני) הגיש המבקש עתירה מינהלית נוספת לבית המשפט קמא. בגדרה של העתירה טען המערער לנסיבות אישיות ובהן מצבו הרפואי, ותהליך השיקום שלטענתו החל בו. כן ציין המבקש, כי נעדר מעבודות השירות מאחר ונעצר בגין שני איומים על פי סעיף 92 לחוק העונשין. העותר ציין, כי לאחר בירור עובדות כתב האישום, תוקן כתב האישום במסגרת הסדר טיעון לעבירה מופחתת - על פי סעיף 30 לחוק התקשורת (הטרדה באמצעות מתקן בזק) ובמסגרתו נדון המבקש למאסר על תנאי. עוד טען המבקש כי כל התלונות שהוגשו נגדו מאז החל בביצוע עבודות השירות הן תלונותיה של אשתו, על רקע הליך הגירושין של השניים.

בית המשפט קמא דחה את טענות המבקש כי תלונות אשתו הן בבחינת "גורם זר מתערב". בית המשפט ציין כי די בהרשעתו של המערער בתיק האחד ופתיחת חקירה בשל עבירה נוספת תוך תקופת ריצוין של עבודות השירות, כדי להביא להפסקת ריצוי עונשו בדרך של עבודות שירות. אשר על כן קבע בית המשפט כי החלטת נציב שב"ס על ההפסקה המינהלית של עבודות השירות, הייתה החלטה סבירה ואין הוא מוצא צורך להתערב בה.

מכאן בקשת הערעור שבפני. בגדרה של הבקשה שב המבקש ומעלה את הטענות שנטענו בפני בית משפט קמא - המבקש שב ומציין את נסיבותיו האישיות, את מצבו הרפואי הקשה, את רצונו להיות בקשר עם ילדיו ואת תהליך השיקום בו החל. כן טוען המבקש כי הרשעתו בתיק הפלילי הנוסף והחקירה בתיק השני הינם פרי "מלחמתה" של אשתו בו, במסגרת הליכי הגירושין וכן כי השימוע הנוסף (השני) שנערך לו, היה שימוע פורמאלי בלבד, בו לא הוגשמה זכות הטיעון שלו.

דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור ניתנת במשורה, ורק במקרים המעלים שאלה כללית החורגת מגדר נסיבותיו של המקרה הספציפי (רע"ב 130/07 זערור נ' שירות בתי הסוהר, לא פורסם; רע"ב 6866/06 גלואש נ' שירות בתי הסוהר, לא פורסם ; רע"ב 4973/06 אדרי נ' שירות בתי הסוהר, לא פורסם). הבקשה שלפני אינה מעלה שאלה כזו, ומן הטעם הזה לבדו, דינה דחייה.

אף לגופו של עניין לא מצאתי ממש בטענותיו של המבקש. ממסכת העובדות שנפרסה לפני והמפורטת לעיל עולה, כי למבקש ניתנו הזדמנויות רבות, לפנים משורת הדין. החלטת נציב השב"ס להפסיק את עבודותיו של המבקש הפסקה מינהלית, לאחר שנעדר פעם שנייה מעבודות השירות ולאחר שנפתחה בעניינו חקירה פלילית, הינה החלטה סבירה ובית המשפט לא יחליף את שיקול דעתו של הממונה, כל עוד נמצאת החלטה זו במתחם הסבירות. על אחת כמה וכמה סבירה ואף מתחייבת החלטתו, לאחר הרשעתו של המבקש בעבירה אחת ופתיחתה של חקירה בעניין נוסף בתקופת ביצוע עבודות השירות. אכן מצער הוא כי המבקש, אם אומנם החל בהליך שיקומי, כטענתו, ייאלץ להשלים את עונשו במאסר בפועל ואולם, עבודות השירות מהוות חלופה לעונש מאסר בפועל הניתנת בידי נאשם כפריבילגיה אפשרית. על נאשם המרצה את עונשו בדרך של עבודות שירות, לעשות כל שביכולתו לעמוד באותם כללים שלגביהם התחייב. כזאת לא עשה המבקש.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

על המבקש להתייצב במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב לריצוי יתרת עונש המאסר, ביום 27.5.2007 עד לשעה 10:00.