פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
4370/10
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
אילן טסלר
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקוה מיום 1.6.10 בעת"א 31012-03-10 שניתנה על ידי
כבוד השופט ז' כספי – סג"נ
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיב:
עו"ד מוריה פרימן
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בעת"א 31012-03-10 (כבוד השופט ז' כספי
– סגן נשיא ) מיום 1.6.2010.
החלטתו של בית המשפט המחוזי עסקה בשתי בקשות שונות שהגיש המבקש, האחת לענין התייחדות והשניה כי יתאפשר לו להמשיך ולהשתמש במחשב לצורך ניהול הליך פלילי שמתנהל בעניינו בגרמניה. הבקשה שבפני עוסקת רק בסוגיה השניה לגביה החליט בית המשפט המחוזי כי משפטן משירות בתי הסוהר יראיין את העותר, יעמוד על צרכיו המדויקים וימליץ בפני רשויות המתקן על הפתרון הראוי בעניינו.
מכאן הבקשה שלפניי, במסגרתה טוען המבקש, בין היתר, כי על מנת לנהל באופן יעיל את ההליך הפלילי שמתנהל בעניינו בגרמניה, בו הוא מייצג את עצמו, יש לו צורך בשימוש בלתי מוגבל במחשב.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה ובהחלטתו של בית המשפט המחוזי, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.
הלכה היא, כי רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעתירות אסיר, איננה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק בנסיבות יוצאות דופן (ראו רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.8.1986)). נימוקי הבקשה אינם מעלים כל בעיה משפטית עקרונית בעלת חשיבות המצדיקה התערבות, ומשכך בלבד דין הבקשה להידחות.
אך יתרה מכך, מתגובת המשיבה עולה כי לאור החלטתו של בית המשפט המחוזי ניתן למבקש אישור חריג לעשות שימוש במחשבו האישי במרכז החינוך בבית הסוהר עד לסוף חודש אוגוסט 2010 וכי המבקש הגיש עתירת אסיר נוספת בענין אי-הארכת האישור לאחר סוף חודש אוגוסט 2010. בית המשפט המחוזי טרם נתן החלטה באותה בקשה. לכן, נראה כי הצורך לדון בבקשה זו של המבקש מתייתר. כמובן, כי במידה ובית המשפט המחוזי ידחה את העתירה שהגיש המבקש בנוגע לאי הארכת האישור שקיבל פתוחה בפניו האפשרות להגיש בקשה נוספת לבית משפט זה.
אי לכך, בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה היום, י"ט בחשון התשע"א (27.10.2010).
ש ו פ ט