רע"ב 4534/04 זאב אמדורסקי נ. משטרת ישראל

בקשת רשות הערעור מופנית כנגד החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו (השופט א' טל ), לדחות את העתירה של המבקש שהינו אסיר השפוט ל-9 שנות מאסר, לצאת מהכלא למספר שעות כדי להשתתף באזכרה לאמו המנוחה. בית המשפט קמא דחה את העתירה, כיוון שאינה עומדת בהוראות הנוהל הנוגעות ליציאה לחופשה מיוחדת.

האסיר מצוי בתקופה הראשונה של מאסרו, טרם חלפה רבע מתקופת המאסר ואינו זכאי לחופשה עדיין. יציאה לחופשות מיוחדות מן הסוג המבוקש מטעמי אבל משפחתי, או אירועים משפחתיים מוסדרת בהוראות נוהל ואזכרה ביום השנה השני לפטירה של בן משפחה מדרגה ראשונה, אינה עילה שבגינה מאושרת יציאה מיוחדת של אסיר.

הן בפני הערכאה שדנה בעתירה והן בתגובה שהוגשה לבקשת רשות הערעור, עמד בא-כוח המשיבים על כך שהוראות הנוהל מבטיחות התייחסות שוויונית לכל האסירים ולפיכך מקפיד שירות בתי הסוהר לפעול לפיהן. הגורם המוסמך בשב"ס רשאי אמנם לאשר חופשה מיוחדת, אם מתקיימות נסיבות מיוחדות, אך עניינו של המבקש איננו נכלל בגדר אותן נסיבות המצדיקות, לדעת המשיב 2 חריגה מנוהלים.

בא-כוח המבקש טוען שהתנהגותו של מרשו בכלא זוכה לאמון מצד שלטונות הכלא וניתן להתחשב בו ולאשר יציאתו מטעמים הומניטאריים בגלל הקשר המיוחד שהיה לו עם אמו המנוחה, וזאת ללא לווי שירות בתי הסוהר ובערבות בני משפחתו הקרובים. לטענתו, ענין זה לא נבחן באופן פרטני על ידי בעל הסמכות – מפקד הגוש – כיוון שלא נכלל בנוהלים. כיוון שהנוהלים בענין זה מוסדרים ואין כל טענה נגדם, הרי הבקשה מסורה כולה לשיקול דעתו של הגורם המוסמך בשב"ס ואינה ענין להתערבותו של בית המשפט.

לפיכך, דחה בית המשפט קמא את העתירה על יסוד העמדה של שירות בתי הסוהר שהיתה מקובלת עליו. ואכן, אף אני סבורה כי בא-כוח המבקש לא הצביע על טעם מיוחד המצדיק חריגה מהנוהלים ובקשתו אינה מעוררת שאלה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור על פסק הדין שדחה את העתירה.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

רשמתי לפניי כי בא-כוח המדינה הודיע שלפנים משורת הדין מוכן הוא לדאוג לכך שעניינו של המבקש יובא שוב בפני מפקד הגוש, שהוא המוסמך לאשר חופשה מיוחדת כדי שיבחן מחדש את עמדתו בענין, על-פי שיקול דעתו וללא התערבות שיפוטית.

הבקשה לרשות ערעור נדחית.