ב בית המשפט העליון
רע"ב 4728/97
בפני: כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט י' טירקל
המבקש : פלוני
נ ג ד
המשיב ה : מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט
המחוזי בבאר-שבע מיום 15.7.97 בעתירת
אסיר 2603/97 שניתן על-ידי כבוד השופטים:
א' לרון, י' בנאי, י' פלפל
תאריך הישיבה:
כ"ה בא דר תשנ"ח ( 23.3.98)
בשם
המבקש: ד"ר ח' משגב
בשם
המשיב ה: עו"ד ע' קלמן
פסק-דין
קראנו את הבקשה והתגובה לה, שמענו טענות באי-כוח הצדדים בפנינו ובהסכמת בא-כוח המבקש ראינו חומר חסוי שהיה הן בפני בית-המשפט המחוזי והן בפני ועדת השחרורים ושמענו הסברים לו.
לאחר ששקלנו את כל הטענות לאור החומר שהיה בפנינו, נחה דעתנו כי אין מקום ליתן רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי שדחה את עתירת המבקש נגד החלטת ועדת השחרורים להפקיע את רשיונו של המבקש להלך חפשי ולהחזירו למאסר לתקופה של שלוש שנים.
בא-כוח המבקש סמך, בין היתר, על החלטתה של כב' השופטת ביניש שנמנעה מלהאריך את מעצרו המינהלי ב6- חדשים, כפי שהתבקשה, אלא שאין בהחלטתה כדי לתמוך בעמדתו. ראשית, משום שהשופטת ביניש מצאה שאכן קיימת עילה למעצר מינהלי אלא שעם זאת סברה כי יש מקום לקצר את תקופת המעצר. הטעם לכך הוא שמעצר מינהלי מגלם את הפגיעה הקשה ביותר בזכותו של אדם להיות חפשי, מבלי שתלוי ועומד נגדו משפט ומבלי שנעצר כדין על-ידי בית-משפט. לפיכך סברה, כי יש למצות עימו כל דרך אחרת שיש בה כדי להשיג את אותה תכלית באמצעים פחות קיצוניים. שנית, אין להקיש מעניין מעצר מינהלי לעניין הפקעת רשיונו של אסיר. קיצור תקופת המאסר נעשה בתנאים. אסיר שאיננו ממלא אחר התנאים צפוי לביטול רשיונו.
נחה דעתנו - על-פי החומר שהוצג לנו - כי המבקש אכן הפר את תנאי הרשיון ולפיכך בדין בוטל רשיונו, ואין מקום להתערבותנו בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ה באדר תשנ"ח
(23.3.98).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97047280.
J10