פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
4731/12
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקש:
דוד בן אבו
נ ג ד
המשיבים:
1. שירות בתי הסוהר
2. משטרת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי מרכז בתיק עת"א 20130-06-12 שניתנה ביום 13.6.2012 על ידי השופטת
נגה אהד
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיבים:
עו"ד יובל רויטמן
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט המחוזי מרכז (כב' השופטת הבכירה נ' אוהד) מיום 13.6.2012 בעת"א 20130-06-12, בגדרו אושר למבקש, בהסכמת המשיבים, לצאת לחופשה מיוחדת לצורך השתתפות בחגיגת בר המצווה של בנו, אך נדחתה בקשתו לצאת לחופשה נוספת לצורך השתתפות בטקס עלייתו לתורה של הבן.
1.
כעולה מתגובת המשיבים, המבקש הוא אסיר פלילי המרצה עונש של שלוש שנות מאסר בגין עבירות שונות וביניהן עבירות סמים ותעבורה. לטענת המבקש, במהלך חודש מאי פנה באמצעות באת כוחו לקצין האסירים בבקשה לצאת לחופשה מיוחדת לכבוד בר המצווה של בנו. משחלף הזמן, וטרם ניתנה החלטה בבקשה, הגיש המבקש עתירת אסיר בה ביקש לצאת לחופשה מיוחדת ביום 18.6.2012 לצורך השתתפות בטקס העלייה לתורה, וכן ביום 19.6.2012 לצורך השתתפות בחגיגת בר המצווה.
2.
ביום 13.6.2012 התקיים דיון בעתירה. מפרוטוקול הדיון ומפסק הדין עולה, כי ניתנה הסכמת המשיבים לאפשר למבקש לצאת לאחד מאירועי בר המצווה והוא בחר להשתתף בחגיגה שעתידה להיערך ביום 19.6.2012. משכך קבע בית המשפט המחוזי, כי המבקש ייצא לחופשה מיוחדת בת 6 שעות לצורך השתתפות בחגיגת בר המצווה.
3.
ביום 14.6.2012 הגיש המבקש, אשר איננו מיוצג, את בקשת רשות הערעור שלפנינו, בה הוא עותר
שיאפשרו לו לצאת גם לטקס העלייה לתורה של הבן, וכן שחופשתו המיוחדת ביום החגיגה תוארך למשך 8 שעות.
4.
המשיבים מתנגדים לבקשה. נטען, כי הבקשה אינה מעוררת נושא בעל חשיבות כללית המצדיק מתן רשות ערעור. לגופם של דברים נטען, כי מדיניות המשיב 1 (להלן: המשיב ) בכל הנוגע לאירועים כגון דא היא לאשר חופשה מיוחדת לצורך השתתפות באירוע המרכזי, בענייננו חגיגת בר המצווה, ולא לאירועים נלווים, קרי, טקס העלייה לתורה. נטען, כי אין הצדקה לחרוג ממדיניות זו בעניינו של המבקש, אשר ממילא ההחלטה לגביו ניתנה לאחר התלבטות ולפנים משורת הדין, בין היתר, נוכח מאסריו המרובים, תקופת המאסר שריצה עד כה ונסיבותיו האישיות. עם זאת, הסכים המשיב להיענות לבקשה להאריך את משך יציאתו לחופשה מיוחדת ביום החגיגה ל-8 שעות.
דיון והכרעה
5.
לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. זאת גם אם נחיל בעניינו של המבקש את הגישה המרחיבה לבחינת בקשות רשות ערעור על פסקי דין בעתירות אסירים, קרי, שאינה מחייבת קיומה של שאלה כללית בעלת חשיבות ציבורית או משפטית (ראו רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה (לא פורסם, 11.3.2009) פסקה 3 לפסק דינו של השופט (כתארו אז) גרוניס; כן ראו רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.1986)).
6.
יציאה להשתתפות בבר-מצווה היא בגדר "חופשה מיוחדת" על-פי הוראות פרק ח' לפקודת נציבות בתי הסוהר 04.40.00, שאישורה נתון לשיקול דעתו של המשיב. בענייננו שקל המשיב מחד, את חשיבותו הרבה של האירוע עבור המבקש ומאידך, את נתוניו האישיים וכן את האינטרס הציבורי, ומצא כי האיזון הראוי בין אינטרסים אלה הוא אישור יציאתו של המבקש לחופשה מיוחדת לצורך השתתפות באירוע המרכזי עבור המבקש. כעולה מתגובת המשיבים, החלטה זו גם עולה בקנה אחד עם מדיניותו הנוהגת של המשיב לאפשר
לאסירים לצאת לחופשה מיוחדת לצורך השתתפות באירוע העיקרי בלבד. בהחלטה זו לא נפל כל פגם המצדיק התערבותו של בית משפט זה.
7.
סיכומם של דברים. דין הבקשה להידחות, בכפוף לאמור בפסקה 4 בנוגע להסכמת המשיבים להאריך את משך חופשתו המיוחדת של המבקש ביום 19.6.2012 למשך 8 שעות מהשעה 17:00.
ניתנה
היום, כ"ז בסיון התשע"ב (17.6.2012).
ש ו פ ט