רע"ב 4757/01 אברהם שימשילאשוילי נ. שירות בתי הסוהר

1.המבקש מרצה עונש של מאסר עולם בגין רצח גרושתו בשנת 1990. עניינו של העורר הובא, פעמיים, לפני הועדה להוצאת אסיר עולם לחופשה ראשונה. בשתי החלטותיה קבעה הועדה, בהתבסס על חוות דעת הגורמים המטפלים, כי אין להוציא את המבקש לחופשה, בשל מסוכנותו הרבה כלפי בני משפחתה של המנוחה. ערעוריו של המבקש, על החלטות אלה, לבית המשפט המחוזי, נדחו. כנגד החלטתו השניה של בית המשפט המחוזי מופנית הבקשה היום.

2.המבקש גורס, כי במשך כל תקופת מאסרו, לא יצר מעולם קשר עם בני משפחתה של המנוחה, ולא הוגש נגדו כתב אישום בגין איומים. עוד הוא סבור, כי לאור הודאתו בעבירה והחרטה שהביע, ולאור ויתורו על החזקה בבנו, פוחתת מסוכנותו. לטענתו, אין לסמוך על מידע הקיים בעניינו - אם קיים - המצביע על מסוכנותו. המבקש טוען גם כי הוצאתו לחופשה בתנאים מגבילים, תסיר כל חשש לביטחון משפחתה של המנוחה.

3.המדינה מתנגדת נחרצות לבקשה, וזאת, לאור חוות הדעת המקצועיות הממליצות, באופן חד משמעי, שלא לאשר את יציאתו של המבקש לחופשה, בשל המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו. המדינה סבורה, כי אופן ביצוע הרצח, העוינות שחש המבקש כלפי בני משפחתה של המנוחה, חוסר נכונותו של המבקש לקחת אחריות על מעשיו ולשתף פעולה עם ההליך הטיפולי, והמידע שהגיע מגורמי הרווחה בקהילה - כל אלה שוללים כל אפשרות לאשר, בשלב זה, את הוצאתו של המבקש לחופשה.

4.בהסכמתו של המבקש, עיינתי, במעמד צד אחד, בחוות הדעת של הגורמים הטיפוליים. מסקנתי היא, כי לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי. עניינו של המבקש ישוב ויידון מעת לעת.

הבקשה נדחית.