החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"ב 4870/97 אברהם סמסון נ. שרות בתי הסוהר

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · בקשת רשות ערעור על החלטה בעניין הפרדה של אסיר אזרחיבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין החזקה בהפרדה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של אסיר אזרחי שנשפט למאסר בגין סירובו לתת גט, על החלטה שדחתה את עתירתו להפסקת החזקתו בהפרדה. נקבע כי רשות ערעור אינה ניתנת כדבר שבשגרה, ותנאיה לא התקיימו בבקשה. הבקשה הוגשה גם באיחור ניכר ולא נומקה כראוי.

העובדות

המבקש הוא אסיר אזרחי שנשפט למאסר של חמש שנים בגין סירובו לתת גט לאשתו. עתירתו להפסקת החזקתו בהפרדה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, על בסיס מידע לפיו תכנן לברוח. הבקשה לרשות ערעור הוגשה באיחור ניכר, למעלה משלושה חודשים לאחר מתן ההחלטה, והמבקש לא נימק אותה בכתב.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה עתירה להפסקת החזקה בהפרדה של אסיר אזרחי?

הלכות

  1. 1

    רשות ערעור אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק אם מתגלה בעיה משפטית בעלת חשיבות או אם עולה נושא אחר שחשיבותו היא כללית

    ״רשות ערעור אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק אם מתגלה בעיה משפטית בעלת חשיבות או אם עולה נושא אחר שחשיבותו היא כללית״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • אסיר אזרחי
  • איחור ניכר
  • בעיה משפטית בעלת חשיבות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"ב

4870/97

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המבקש:

אברהם

סמסון

נגד

המשיב

:

שרות

בתי הסוהר

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית ה

משפט

המחוזי

בת"א-יפו בע"ש 2692/96 מיום 8.6.97

שניתנה

על ידי כבוד השופט א' בייזר

בשם

המבקש: בעצמו

בשם

המשיב: עו"ד דינה זילבר

החלטה

המבקש הינו "אסיר אזרחי" שנשפט למאסר של חמש שנים בגין סירובו לתת גט לאשתו. המבקש פנה לבית משפט זה בבקשה לאפשר לו לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט בייזר) בע"ש 2692/96. לא למותר לציין, כי בקשה זו הוגשה באיחור ניכר - למעלה משלושה חודשים לאחר מתן ההחלטה. בהחלטתו דחה כבוד השופט בייזר את עתירת המבקש להפסיק את החזקתו בהפרדה. ההחלטה מבוססת על מידע שהוצג בפני השופט לפיו מתכוון העותר לברוח.

המבקש לא נימק את בקשתו. משהוצע לו להעלות את טענותיו על הכתב, השיב המבקש כי אין ביכולתו לסכם את טענותיו בכתב ועל כן ביקש לאפשר לו לערער בעל פה.

לאחר שעיינתי בבקשתו ובתגובת המשיב, החלטתי לדחות את הבקשה לרשות ערעור. ברע"ב 7/86 לואיס וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם) קבע בית משפט זה כי:

"רשות ערעור אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק אם מתגלה בעיה משפטית בעלת חשיבות או אם עולה נושא אחר שחשיבותו היא כללית".

תנאים אלה אינם מתקיימים בבקשתו של המבקש, כמות שהיא. לפיכך נדחית הבקשה לרשות ערעור.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ז בחשון התשנ"ח (27.11.97).

ה

נ ש י א

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97048700.

A05

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • רעב 7/86

הלכות

  1. 1רשות ערעור אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק אם מתגלה בעיה משפטית בעלת חשיבות או אם עולה נושא אחר שחשיבותו היא כללית