רע"ב 4910/99 ג'סאן מסארווה נ. שב"ס

בקשת המבקש לרשות ערעור מתייחסת להחלטות שנתקבלו על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעתירות אסיר שהוגשו על ידו. החלטות אלה, של כבוד השופט עמר מיום 11.2.99 ושל כבוד השופט ריבלין מיום 15.3.99, עוסקות בשורה של טענות מצד המבקש, אשר עיקרן אי מתן טיפול רפואי נאות למבקש, הסובל מחוליים שונים, וכן מניעה ממנו של יציאה לחופשות.

המבקש מרצה עונש מאסר של 13 שנים בגין עבירות מין בהן הורשע. זהו מאסרו השני בגין עבירות מין. בעת הדיון בעתירותיו היה אסיר בכלא אשל בדרום. לאחר מכן הועבר לכלא שטה, וביום 12.6.00 הועבר לכלא אילון, שם הוא שוהה כיום. לטענת המשיבה, קיבל ומקבל המבקש את הטיפול הרפואי הדרוש לו ומניעת היציאה לחופשות מעוגנת בחוות דעת בדבר הסיכון שבמבקש אם יצא לחופשות.

עיינתי בתגובות אשר הומצאו על ידי המשיבה לעתירות השונות של המבקש, וכן בהחלטות שניתנו על ידי בית המשפט, ואיני מוצא הצדקה למתן רשות ערעור על החלטות אלה. הבקשה אינה מעלה כל נושא אשר מצדיק מתן רשות ערעור.

בנוסף, יש להזכיר את מעברו של המבקש לבית סוהר אחר, וכן את הזמן הרב אשר עבר מאז ההחלטות נשוא בקשה זו. בנסיבות אלה, ראוי הדבר שאם יש למבקש עדיין טענות באשר לטיפול הרפואי שהוא מקבל וכן כל טענות נוספות, יגיש נא עתירה חדשה לבית המשפט המוסמך (בית המשפט המחוזי בתל אביב), וזו תדון ותוכרע על פי הנסיבות דהיום.

הבקשה לרשות ערעור נדחית.