פרטי ההליך
החלטה בתיק רע"ב 4950/23
בבית המשפט העליון
רע"ב 4950/23
לפני:
כבוד השופטת ר' רונן
המבקש:
יאיר שיר
נ ג ד
המשיב:
שרות בתי הסוהר - מחלקת האסיר
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעת"א 42077-04-23 מיום 25.6.2023 שניתנה
על ידי כב' השופט מ' קרשן
בשם המבקש: בעצמו
החלטה
1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט מ' קרשן) בעת"א 42077-04-23 מיום 25.6.2023.
2.המבקש הוא אסיר המרצה עונש מאסר לתקופה של 23.5 שנים, החל משנת 2011, בגין עבירות מין. ביום 23.4.2023 הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי. ביום 17.5.2023, לאחר שבית המשפט הורה על מינוי הסנגוריה הציבורית לייצוג המבקש, הוגשה עתירה מתוקנת, שעניינה בשני נושאים: הראשון – טענת העותר לפיה "שכר עידוד הלימוד" שמקבלים אסירים הלומדים במערך המדרשות התורניות בשב"ס הוא נמוך בצורה בלתי סבירה בעליל, בפרט כשמדובר באסיר שאין לו הכנסות נוספות מלבד שכר זה; והשני – טענת העותר לפיה לא שולם לו "שכר עידוד הלימוד" בחודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר 2022, וזאת למרות שנכח באופן מלא בכל ימי הלימוד במדרשה בחודשים אלה.
ביום 20.6.2023 הוגשה תגובת המשיב, בה נטען כי יש לדחות את העתירה ופורטו בה הטעמים לכך. ביום 25.6.2023 התקיים דיון בעתירה. מפרוטוקול הדיון עולה כי המבקש החליט "לסגת מהעתירה" לאור הערות בית המשפט, ועל כן בפסק הדין מאותו היום היא נדחתה.
3.בבקשת רשות הערעור דנן טוען המבקש כי בית משפט קמא שגה כשלא נתן דעתו לסתירות שעלו בתגובת המשיב, וכן כי בית המשפט התעלם מהעובדה שאין ברשותו כסף למימון צרכיו הקיומיים.
4.לאחר עיון בבקשה ובתיק בית המשפט מצאתי כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב. כידוע, בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בעתירת אסיר אינה ניתנת כדבר שבשגרה, והיא מוגבלת אך לבקשות המעלות שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית שאינה מתוחמת לעניינו של המבקש בלבד (ראו רע"ב1460/11 אבוטבול נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 6 (12.6.2011)).
המקרה שלפניי איננו כזה, שכן כפי שיובהר, המבקש – שהיה מיוצג בהליך בבית משפט קמא – חזר בו מעתירתו בהסכמה. כך, מפרוטוקול הדיון מיום 25.6.2023 עולה כי לאור הערות בית המשפט החליט המבקש לחזור בו מהעתירה, והיא נדחתה מטעם זה (בפרוטוקול הדיון מצוין מפיו של בא-כוח המבקש: "שמעתי את הערות בית המשפט והעותר מבקש לסגת מהעתירה").
בבקשת רשות הערעור דנן המבקש לא מצביע על טעם המצדיק בחינה מחודשת של העתירה, והוא אף אינו מנמק מדוע ועל סמך מה הוא מבקש כעת לחזור בו מהחלטתו לסגת מהעתירה ולעמוד פעם נוספת על טענותיו. כאשר עתירה נדחית בהסכמה, נדרש העותר להציג טעם לכך שהוא מבקש לחזור בו מהסכמתו. במקרה דנן, כאמור, המבקש איננו מצביע על כל טעם כזה.
משאלה הם פני הדברים, לא מצאתי כי יש הצדקה למתן רשות ערעור, ולפיכך הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, כ"ו באב התשפ"ג (13.8.2023).
ש ו פ ט ת