רע"ב 497/07 אורן לוי נ. שרות בתי הסוהר

המבקש

הורשע בעבירות רכוש, ובגינן נדון לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. כבר בימים הראשונים להצבתו במקום העבודה, נהג המבקש להיעדר ללא אישור ומבלי להשלים את מלוא מכסת השעות היומית שהיה חייב בה. המבקש הוזהר על-ידי המפקח על עבודות השירות לבל ימשיך בדפוס זה של התנהגות, אך לא היה בכך כדי להועיל. נוכח כל אלה, ולאחר שנערך לו שימוע, החליט הממונה על העבודות על הפסקתן, וכתוצאה מכך נקבע כי על המבקש לשאת ביתרת עונשו - 155 ימים - מאחורי סורג ובריח.

כנגד החלטה זו עתר המבקש לבית-המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב. המבקש טען, כי היעדרותו נבעה מכך שנפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 25.7.06, והציג אישורים רפואיים המעידים על אי יכולתו לעבוד מיום התאונה ועד ליום 31.8.06. הוא הוסיף וטען כי, אישורים אלה נשלחו למשיב, אף שלא היה בידו אישור על קבלתם. עוד טען המבקש, כי העברתו בין מקומות עבודה מסיבות שאינן קשורות בו, היא זו שגרמה לכך שהצטייר באופן שלילי בעיני הממונים עליו. בית-המשפט המחוזי דחה את העתירה, וקבע כי החלטתה של הרשות המינהלית סבירה, והביע את תמיהתו על כך שמשנפצע המבקש, הוא לא מצא לנכון להגיע אל המשיב ולהמציא לו ידנית את האישורים הרפואיים.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה שב המבקש על הטענות שהעלה בפני בית-המשפט לעניינים מינהליים. דין הבקשה להידחות באשר אין היא מעוררת שאלה כללית הדורשת ליבון בפני בית-משפט זה, והיא נסבה סביב נסיבותיו הקונקרטיות של המבקש לבדן (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל , לא פורסם, מיום 26.6.1986). מעבר לדרוש אוסיף, כי אף לגופם של דברים מקובלת עלי קביעתו של בית-המשפט המחוזי. מבקשת הממונה על עבודות השירות מיום 14.9.06 עולה, כי המבקש נהג לעשות דין לעצמו ולהעדר באופן תדיר וללא דיווח ממקום העבודה עוד בטרם נפגע בתאונת הדרכים. משכך, טענותיו לא יוכלו להישמע.

התוצאה היא, כי הבקשה נדחית ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.