החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"ב 4990/03 יוסי שמולי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · הפסקת עבודות שירות ונשיאת יתרת עונשבקשת רשות ערעור / בקשה לדיון נוסף על החלטת נציב שירות בתי-הסוהר בדבר הפסקת עבודות שירות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש, שנידון לעבודות שירות, נעצר עד תום ההליכים בעבירות נוספות, ונציב בתי-הסוהר החליט על הפסקת עבודות השירות רק כחודשיים לאחר מכן. בית המשפט קבע כי השיהוי אינו ראוי, אך אין סמכות להפסיק את עבודות השירות באופן רטרואקטיבי, שכן לפי סעיף 51ט(ב) לחוק ההפסקה נכנסת לתוקף רק למחרת מסירת ההודעה. הבקשה נדחתה מאחר שהמבקש נמצא אשם בעבירה ולא נגרם לו עיוות דין.

העובדות

המבקש נידון לשישה חודשי עבודות שירות מתוך 18 חודשי מאסר בגין עבירות סמים. בעוד היה אמור לבצע עבודות השירות הואשם בעבירות נוספות ונעצר עד תום ההליכים. הנציב החליט על הפסקת עבודות השירות והעברה לנשיאת יתרת העונש רק לאחר כחודשיים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן לקבוע כי נציב שירות בתי-הסוהר רשאי להפסיק עבודות שירות בדיעבד, באופן רטרואקטיבי, למועד מעצרו של עובד השירות עד תום ההליכים?
  2. 2.האם השיהוי בהחלטת הנציב מצדיק התערבות בית המשפט בהחלטה?

הלכות

  1. 1

    שיהוי בלתי סביר בטיפול ברשויות בעניין עובד שירות הנתון במעצר הוא מצב לא ראוי שדורש תיקון באמצעות הוראות ברורות, אך אינו מקים סמכות רטרואקטיבית.

    ״השתלשלות העניינים המתוארת לעיל, מלמדת ללא ספק על שיהוי בלתי-סביר בטיפול בעניינו של המבקש.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עבודות שירות
  • נציב שירות בתי-הסוהר
  • הפסקת עבודות השירות
  • שיהוי
  • רטרואקטיבית
  • יתרת המאסר
  • עיוות דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית-המשפט העליון

רע"ב

4990/03

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקש:

יוסי שמולי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט

המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 3.6.03 בעע"א 1750/03, שניתנה על-ידי כבוד השופט

צ' גורפינקל

תאריך הישיבה:

ט"ו בסיוון תשס"ג

(15.6.03)

בשם המבקש:

עו"ד עופר רשו

בשם המשיבה:

עו"ד דנה מנחה

החלטה

בתאריך 30.12.01 נמצא המבקש אשם בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו בעבירות על-פי פקודת הסמים המסוכנים ונידון ל-18 חודשי מאסר, מתוכם ששה חודשים לריצוי בפועל בעבודות שירות, והיתרה על-תנאי. בתאריך 2.3.03, בעוד הוא אמור לבצע עבודות שירות, הואשם בשלושה אישומים שעניינם עבירות רכוש והכשלת שוטר ותקיפתו, וב-16.3.03 נעצר עד תום הליכי המשפט. משלא התייצב לעבודות השירות, ביום 17.3.03, הוזמן הוא לשימוע והודע לו, כי יש בדעת נציב שירות בתי-הסוהר להפעיל סמכותו לפי סעיף 51ט(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק), על-פיו, בנסיבות המפורטות בחוק, רשאי הנציב להחליט כי עבודת עובד שירות תופסק וכי יישא יתרת עונשו בבית-סוהר. הגם שהמשפחה הודיעה לרשויות כי המבקש נתון במעצר, ההחלטה על הפסקת עבודות השירות ונשיאת יתרת העונש בבית-הסוהר ניתנה רק ביום 11.5.03.

המבקש עתר לקבוע, כי חייב הוא לשאת ביתרת המאסר שנותר לו, החל מן היום שבו נעצר עד תום הליכי המשפט. עתירתו נדחתה.

מכאן הבקשה שבפנינו. נוסיף בתוך כך, כי המבקש נמצא אשם, על-יסוד הודאתו, בעבירות התפרצות וגניבה. מתן גזר-הדין נדחה לצורך הזמנת תסקיר.

השתלשלות העניינים המתוארת לעיל, מלמדת ללא ספק על שיהוי בלתי-סביר בטיפול בעניינו של המבקש. כאמור, הרשויות המוסמכות ידעו על מעצרו בחודש מרץ 2002 וחלפו כחודשיים עד אשר ניתנה החלטה. זהו מצב עניינים לא ראוי, ודרוש תיקון על-ידי קביעת הוראות ברורות שיאפשרו לנציב בית-הסוהר להחליט על הפסקת עבודות השירות, ללא שיהוי, משעובד השירות כבר נתון במעצר. יחד עם זאת, איננו יכולים לקבוע, בדרך של מתן פסק-דין, כי קיימת סמכות להחליט על הפסקת השירות רטרואקטיבית. בעניין זה, הוראות החוק ברורות. סעיף 51ט(ב) לחוק קובע לאמור: "החליט נציב בתי-הסוהר ... תימסר ללא שיהוי הודעה על-כך לעובד השירות ועבודתו תופסק למחרת היום שבו נמסרה לו ההודעה".

משכך, איננו רואים אפשרות להתערב. נוסיף, כי לגוף העניין, המבקש נמצא אשם בעבירה שיוחסה לו, כך שאיננו סבורים שנגרם לו עיוות-דין.

הבקשה נדחית איפוא.

ניתנה היום, ט"ו בסיוון תשס"ג

(15.6.03).

ש ו פ ט ת ש ו פ

ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עעא 1750/03

הלכות

  1. 1שיהוי בלתי סביר בטיפול ברשויות בעניין עובד שירות הנתון במעצר הוא מצב לא ראוי שדורש תיקון באמצעות הוראות ברורות, אך אינו מקים סמכות רטרואקטיבית.