רע"ב 5013/08 פלוני נ. שירות ביתי הסוהר

זוהי בקשת רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת י' שיצר), אשר דחה את עתירת המבקש כי חישוב מניין תקופת ריצוי עונשו תתבצע על-פי לוח השנה העברי.

1.

המבקש מרצה בימים אלו עונש של 9 שנות מאסר בפועל בבית הסוהר "מעשיהו" אשר תחילתו מיום י"ג בסיון, תשס"א (4.6.2001). תאריך תום ריצוי מאסרו הצפוי הינו, אפוא, ביום 3.6.2010, בהתאם לחישוב התקופה על-פי לוח השנה הגרגוריאני.

המבקש, אשר ערך וחישב את תקופת ריצוי מאסרו על-פי לוח השנה העברי, מצא כי תאריך תום ריצוי מאסרו על-פי לוח זה הינו ביום 25.5.2010, קרי 9 ימים קודם לתאריך שחרורו נכון להיום. בדומה, המבקש מצא כי קיים פער של 5 ימים בין לוח השנה הגרגוריאני לבין לוח השנה העברי לגבי חישוב התאריך בו ימלאו שני שלישים לקופת מאסרו (3.6.2007 על-פי הלוח הגרגוריאני לעומת 29.5.2007 על-פי הלוח העברי). משכך, עתר המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה להורות למשיב לערוך את חישוב מועדי שחרורו על-פי הלוח העברי.

2.

בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, את עתירתו של המבקש. בית המשפט הפנה לפקודת הפרשנות (צ"ל חוק הפרשנות, התשמ"א-1981, (להלן: חוק הפרשנות )), לפיה ככלל, החישוב הוא לפי הלוח הגרגוריאני, וכי רק מקום בו צוינה תחילת התקופה או סופה על-פי הלוח העברי בלבד, ללא אזכור תאריך לפי הלוח הגרגוריאני, ייערך החישוב לפי הלוח העברי. במקרה דנן, הפנה בית המשפט המחוזי לגזר דינו של המבקש בו צוין תאריך גרגוריאני, ומשכך לא מצא לנכון להתערב בחישוב התקופה כפי שבוצעה על-ידי שירות בתי הסוהר.

מכאן הבקשה שלפניי.

3.

המבקש מעלה מספר טענות אשר יש בהן, לטעמו, כדי להביא לקבלת בקשתו. ראשית, מפנה המבקש לעתירה אשר הוגשה על-ידו לבית משפט זה (בג"ץ 6932/06 שיוביץ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.8.2006)), בה פנה בבקשה זהה לזו המצויה במוקד הבקשה שלפניי. יצויין, כי העתירה האמורה נדחתה על-ידי בית המשפט על הסף, בנימוק כי עתירת אסיר בכל עניין הנוגע למאסרו תוגש לבית המשפט המחוזי. עוד הוסיף בית המשפט, כי "עתירה שעניינה קביעה מנהלית של שירות בתי הסוהר, המשליכה על מועד השחרור, עונה למאפיינים אלה". אליבא דמבקש, העובדה כי בית משפט זה בחר להפנות את המבקש לבית המשפט המחוזי בקבעו כי המדובר בעתירה שעניינה קביעה מנהלית של שירות בתי הסוהר, ולא דחה את עתירתו בשל נימוקו של בית המשפט המחוזי, מובילה למסקנה כי על בית המשפט המחוזי מוטלת היתה החובה לבחון את סירוב המשיב להיענות לבקשתו על-פי מבחני המשפט המנהלי. לטענת המבקש, המשיב ביכר את החלופה המחמירה עמו, מבלי שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים וללא שנערך איזון ראוי ביניהם.

עוד טוען המבקש כי מדינת ישראל נותנת עדיפות ללוח העברי, והדבר מתיישב עם ערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית. המבקש מפנה לחשיבות חירותו של אדם לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לאורו יש לפרש כל פגיעה בחירותו של אדם בצמצום, וכן להוראות סעיף 34כא לחוק העונשין, תשל"ז-1977, הקובע כי "ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין". המבקש מוסיף ומפנה למספר חוקים בהם נקבע כי הלוח העברי הוא הקובע, בהם סעיף 2 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לעניין חישוב גילים; סעיף 16 לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980, לעניין חישוב תקופת כהונתם של רב ראשי לישראל וחבר מועצה נבחר; וסעיף 3 לחוק יסוד: נשיא המדינה, לעניין חישוב תקופת כהונתו.

המבקש מוסיף ומפנה למכתב מטעם המשיב מחודש יולי 2006, בו נאמר בתגובה ל"בקשה לציון תאריך עברי על גב אישורי כניסה לאסירים" כי המחשבים הנמצאים בשימושו של המשיב הינם מיושנים והם אינם "מכירים" את התאריכים העבריים, אולם במסגרת "מהפכת המחשוב" העומדת לצאת לדרך תילקח בקשה זו בחשבון. לטענת המבקש, מתגובת המשיב עולה כי אין הוא מתנגד לערוך את חישוב מועדי השחרור על-פי הלוח העברי, וכי רק מגבלת המחשוב היא שמונעת זאת ממנו. מוסיף המבקש וטוען כי כיום, כשנתיים לאחר תגובת המשיב, חזקה שמהפכת המחשוב יצאה לדרך, ומשכך על בית המשפט המחוזי היה לקחת שיקול זה בחשבון.

טענה נוספת אותה מעלה המבקש, הינה כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר הסתמך על כך שבגזר דינו של המבקש צוין תאריך גרגוריאני, שכן לטענתו, גזר דין אינו בעל תוקף משפטי לעניין קבלת אסיר לבית הסוהר. בסוף דבריו טוען המבקש כי בקשתו מעוררת סוגיה עקרונית שיש בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור, כי יש בעניינו פגיעה בכללי הצדק הטבעי, וכי אף האינטרס של עשיית הצדק במקרה הקונקרטי שלו מחייב אף הוא מתן רשות ערעור.

4.

עיינתי בבקשה, בהחלטתו של בית המשפט המחוזי ובמסמכים אשר צורפו על-ידי המבקש, ומצאתי כי דין הבקשה להידחות. הלכה היא מלפני בית משפט זה כי ככלל, רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בעתירת אסיר אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק אם "מתגלית בעיה משפטית בעלת חשיבות או אם עולה נושא אחר שחשיבותו היא כללית" (רע"ב 7/86

וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.1986)). חרף נסיונו של המבקש להלביש את בקשתו בכסות של שאלה עקרונית בעלת חשיבות כללית, נחה דעתי כי לא כך הם פני הדברים. התשובה לבקשתו של המבקש היא פשוטה, והמענה לה מצוי בהוראותיו הברורות של החוק. להשקפתי, צדק בית המשפט המחוזי בהסתמכו על האמור בסעיף 3 חוק הפרשנות, הקובע כי:

"שנה" ו"חודש" - לפי הלוח הגריגוריאני, ואם צויינה תחילת תקופתם או סופה לפי הלוח העברי בלבד - לפי הלוח העברי ;

עולה מהאמור, כי אך ורק במקום בו צוינה תחילת תקופה או סופה על-פי לוח השנה העברי בלבד , תחושב התקופה על-פי לוח זה. צא ולמד, מקום בו צוין התאריך הן על-פי התאריך העברי, הן על-פי הלוח הגרגוריאני, תחושב התקופה על-פי לוח השנה הגרגוריאני. בענייננו, הן בגזר דינו של המבקש, הן בפקודת המאסר אשר הוצאה לו, מצויינים גם התאריך העברי וגם התאריך הלועזי, ולפיכך, בהתאם לאמור בחוק הפרשנות, יש לחשב את התקופה על-פי הלוח הגרגוריאני, כפי שאכן עשה המשיב. הדוגמאות עליהן מסתמך המשיב אף מחזקות את האמור, שכן מקום בו רצה המחוקק לחשב תקופה על-פי הלוח העברי, הקפיד הוא לציין מפורשות כי התקופה תחושב בדרך זו, ובדרך זו בלבד. מסקנתו של בית המשפט המחוזי נכונה, אפוא, ואין בטענת המבקש כי היה על בית המשפט לבחון את עתירתו במשקפי המשפט המנהלי כדי לסייע לו.

אשר לטענת המבקש לעניין מכתבו של המשיב בדבר "מהפכת המחשוב" הצפויה, המעידה, לדברי המבקש, על הסכמת המשיב לערוך את חישוב תקופות המאסר על-פי הלוח העברי, לא ראיתי לקבלה. בניגוד לדברי המבקש, ממכתב זה לא עולה כל הסכמה שכזו מצד המשיב. כל התייחסותה של תגובת המשיב הינה ל"בקשה לציון תאריך עברי על גב אישורי כניסה לאסירים", ונעדר ממנה כל אזכור לגבי חישוב תקופות מאסר. מכל מקום, לשאלת השלב בו מצויה מהפכת המחשוב בשירות בתי הסוהר אין כל נפקות, לטעמי, לטענות המשיב הנוגעות לחישוב תקופת מאסרו.

הבקשה, אפוא, נדחית.