רע"ב 5050/08 אחמד חאמד נ. מדינת ישראל

1.

חופשותיו של המבקש – המרצה את מאסרו בגין עבירות סמים שביצע – הופסקו על-ידי שלטונות בתי-הסוהר. פנייתו של המבקש לרשויות הכלא בבקשה להשיבו לסבב חופשות נענתה בשלילה, ונאמר לו כי משום פתיחת תיק חקירה פלילי נגדו בגין הפעלת אלימות כלפי בתו, ונוכח העובדה כי הוועדה לאלימות במשפחה הפועלת בשירות בתי-הסוהר (להלן: " וועדת האלמ"ב " או " הוועדה ") הגדירה אותו כבעל פרופיל הקשור לאלימות במשפחה, מעוכבות לעת עתה חופשותיו. לצורך בחינת עניינו והסדרת תנאי מאסרו, נקבע למבקש דיון בפני הוועדה בחודש מאי 2008. ברם, מחמת שביתתם של עובדי הרווחה, המונעת את כינוס הוועדה, דיון זה טרם התקיים.

2.

המבקש עתר בפני בית-המשפט המחוזי בת"א להשיבו לסבב החופשות חרף שביתת שירותי הרווחה, וטען כי בתו אמנם הוצאה מביתה מחשש לאלימות שהופעלה נגדה, אולם מקורה של אלימות זו באחיה ולא בו עצמו. עוד נטען, כי לא ידוע למבקש על הגדרתו כאסיר בעל פרופיל הנוגע לאלימות במשפחה, ואף לא ידוע לו על פתיחת תיק חקירה נגדו, ומכאן שבהחלטת שלטונות בתי-הסוהר להפסיק את חופשותיו נפל פגם שמקורו בטעות.

3.

בעקבות עיון בחומר חסוי שהוגש לו, קבע בית-המשפט קמא, כי אמנם נגד המשיב לא הוגשה תלונה כלשהי וממילא לא נפתח נגדו תיק חקירה, אולם במהלך הטיפול בבתו התעורר חשד להפעלת אלימות כלפיה אף מצידו. משכך, נקבע כי מתחייבת בדיקה על ידי וועדת האלמ"ב, ועל כן עד לכינוסה לא יוכל המבקש לשוב ולהשתלב בסבב החופשות. עוד נקבע, כי אם תמצא הוועדה שאין להתיר למבקש יציאה לחופשה, תובא החלטה זו בפני בית-המשפט בהקדם, וזה יוכל לשוב ולבחון אותה.

4.

עתה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על החלטתו של בית-המשפט המחוזי, אשר כאמור הורה למבקש להמתין עד לכינוס הוועדה. נטען, כי הנסיבות המיוחדות בגינן מתעכב הטיפול בחופשותיו – ובראשן שביתתם המתמשכת של גורמי הרווחה וחבירתה לעובדה שלא הוגשה נגדו כל תלונה בגין אלימות במשפחה ולא נפתחה בעניינו כל חקירה – מחייבות את שילובו בסבב החופשות לאלתר. עוד מדגיש המבקש, כי בדיון הראשון שנערך בעניינו בפני בית-המשפט קמא, קבע בית-המשפט בזו הלשון:

"לא נחה דעתי מדוח הוועדה אשר בפני. בהינתן הימצאותה של הבת במעון אינני מוצאת כי עמדת המשיב סבירה בהתנגדותה להוצאת העותר לחופשות ... אם לא תהיינה בידי הוועדה עובדות או מידעים מעבר לאמור בהנמקות הנוכחיות ידאג המשיב להוצאת העותר לחופשות" (עמ' 2 להחלטה מיום 08.04.2008).

להשקפת המבקש, לא עמדה המשיבה בנטל זה, ולא הציגה בפני בית-המשפט קמא מידע נוסף מעבר לזה שהיה מצוי בידה, ועל כן נכון היה להורות על שילובו מחדש בסבב החופשות.

5.

דין הבקשה להידחות. הלכה מושרשת היא, כי רשות ערעור תינתן אך במקרים המעוררים סוגיה משפטית בעלת חשיבות או נושא אחר בעל השלכה כללית (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 26.061986)). הבקשה שבפני נסבה כל כולה סביב נסיבותיו הקונקרטיות של המבקש, ודי בכך כדי להוביל למסקנה כי דינה דחייה על הסף.

מעבר לדרוש אוסיף, כי דינה של הבקשה להידחות אף לגופה. בדיון האחרון שנערך בפני בית-המשפט קמא, הגישה לו המשיבה דו"ח חסוי, שבהסתמך עליו נקבע כי קיימים חשדות לשימוש באלימות מצד המבקש כלפי בתו, ומשכך מתחייב קיומו של דיון בפני וועדת האלמ"ב. החלטה זו מצויה בתחום שיקול הדעת המסור לבית המשפט המחוזי, ולא מצאתי כי הוא שגתה בהפעלתו. אדרבא, נהיר לי כי בית המשפט לא היה מחליט על אותה דחייה לו סבר כי בידו הכלים להכריע בעתירה שבפניו. העובדה שהוא נמנע מלעשות זאת מלמדת, כי טרם נמצא מענה לשאלה אם יציאת המבקש לחופשה כרוכה בסכנה לבני משחתו. הנה כי כן, דחיית הדיון בעניינו של המבקש היתה בלתי נמנעת, ועל כן אין מקום לקיומו של דיון נוסף בפני ערכאה זו.

הבקשה נדחית.