רע"ב 5185/20 יוסף גרסי משה נ. הממונה על עבודות שירות- מחוז צפון

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 20.7.2020 בעת"א 38304-07-20 (השופטת ת' נסים שי ), בגדרה נדחתה בקשת המבקש, יוסף משה, לעכב את ביצוע ההחלטה להפסיק את עבודות השירות שהושתו עליו.

2.

ביום 18.6.2019, נגזרו על משה 5 חודשי מאסר בפועל, ונקבע כי הם ירוצו בדרך של עבודות שירות. במסגרת גזר הדין הובהר: "הוסבר ל[משה] כי במידה ולא יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות או במידה ולא יעמוד בתנאי הפיקוח וביקורת הפתע הדבר יביא להפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי העונש במאסר של ממש" . ביום 4.8.2019 התקיים למשה ראיון קליטה אצל הממונה על עבודות שירות, במסגרתו הוסברו לו זכויותיו וחובותיו, והוא החל בריצוי עונשו. כבר בחודש ספטמבר 2019 נעדר משה לסירוגין מעבודות השירות, והחל מחודש ינואר 2020, הוא חדל כליל מלהתייצב לעבודות השירות. מאותו שלב, כל הניסיונות ליצור עמו קשר עלו בתוהו. בעקבות האמור, זומן משה לשימוע אצל הממונה על עבודות שירות בחודש מרץ 2020, אך גם אליו לא התייצב. משכך היה, התקיים השימוע בהעדרו, והומלץ להפסיק את עבודות השירות שהוטלו עליו. חרף זאת, הוסיף משה להעדר מעבודות השירות, וביום 10.6.2020 החליט ראש אגף האסיר על הפסקת יתרת עבודות השירות שעמדה על 22 ימים, שהם שווי ערך ל-30 ימי מאסר מאחורי סורג ובריח. משה לא עתר בתוך 14 ימים נגד החלטת ראש אגף האסיר, ומשכך הוצאה פקודת מאסר כלפיו.

3.

משהוצאה פקודת מאסר והוא נעצר, הגיש משה עתירת אסיר ועמה בקשה לעיכוב ביצוע. בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 20.7.2020, נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע. נקבע, כי אין מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע, אלא בבקשה לשחרור ממאסר, שכן כבר מעת שהחל משה לבצע את עבודות השירות שהוטלו עליו, הוא מוגדר כאסיר. לגופו של עניין קבע בית המשפט, כי לא שוכנע שסיכויי העתירה להתקבל טובים. משה חזר והוזהר, כי אי-התייצבותו תביא להפסקה מנהלית של עבודות השירות, אך זאת ללא הועיל; הוא לא שעה לאזהרות, ולא מילא אחר הוראות הממונה על עבודות השירות. עוד נקבע, ש "טענתו כי הזימון לא נמסר לו עומדת בסתירה לתיעוד בתיק, המעיד על המצאת הזימון כחוק לשתי כתובות אותן מסר בעצמו" . בית המשפט הוסיף, כי הוא אינו מתעלם מטענותיו של משה לעניין מצבה הרפואי של בתו, וקשייה הכלכליים של משפחתו, ברם אין הוא רשאי להעדר מעבודות השירות אלא באישור הממונה.

מכאן הבקשה שלפנַי.

4.

בבקשה נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו, לפיה בנסיבות דנא אין אפשרות לעכב את ביצוע עונש המאסר מאחורי סורג ובריח, משום שמשה כבר סוּוג כאסיר. עוד נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי, עת ש "ניתח לעומק את סיכויי העתירה, ובכך סינדל במידה רבה" את שיקול הדעת של בית המשפט שידון בעתירה גופה. בא-כוחו של משה טוען, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מרשו, שכן אם תידחה הבקשה לא ניתן יהיה להשיב לאחור את ימי המאסר שירוצו על-ידו, עד אשר תינתן החלטה בעתירתו.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. מאז ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי ביום 20.7.2020 השתהה המבקש, והגיש את בקשתו רק אתמול (26.7.2020), כשהדיון בעתירה גופה עתיד להתקיים מחר, ביום 28.7.2020. הדיון נקבע בהקדם, וטוב שכך, בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה. משבושש משה להגיש את בקשתו, לא מצאתי הצדקה לקבלה, ולהפסיק את ריצוי עונשו עד מתן הכרעה בעתירה. בנסיבות הללו, מחמת ההמתנה בהגשת הבקשה במשך כמעט שבוע-ימים ללא כל הצדקה, כשהדיון בעתירה נקבע כאמור, בהקדם, למחר, דינה של הבקשה – להידחות.

6.

הבקשה נדחית אפוא בזאת.