פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
5242/22
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
איילי לוי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' בן-חמו) בעת"א 64453-06-22
מיום 26.6.2022
בשם המבקש:
עו"ד יוסי כהן
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י'
בן-חמו ) בעת"א 664453-06-22 מיום 26.6.2022, בגדרה נדחתה עתירת המבקש נגד החלטת ראש אגף האסיר בשירות בתי הסוהר מיום 7.6.2022, אשר הורתה על הפסקת עבודות השירות שביצע המבקש. בהתאם, נקבע כי הלה יבצע את יתרת תקופת המאסר שנגזרה עליו – מאחורי סורג ובריח.
רקע
2.
המבקש הורשע ביום 8.7.2021 בביצוע מספר עבירות תעבורה: נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (להלן: הפקודה ); סירוב לבדיקת שתן לפי סעיף 38א לפקודה; נהיגה תחת השפעת סמים לפי סעיף 62(3) לפקודה; סירוב לבדיקת שכרות לפי סעיף 64ד(א) לפקודה; נהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970. ביום 14.9.2021 גזר בית משפט השלום לתעבורה בנצרת על המבקש מאסר בפועל לתקופה של ארבעה חודשים, שיבוצע בדרך של עבודות שירות, וכן עונשים נלווים.
3.
זמן קצר לאחר שהמבקש התחיל בביצוע עבודות השירות הוא החל להתייצב למקום העסקתו באיחור ולפיכך הוא זומן, שלוש פעמים, לשיחות בירור, אך הוא לא התייצב אליהן. בפעם הרביעית, הגיע המבקש לשיחת הבירור, התנצל על האיחורים הקודמים, והובהר לו כי ניתנת לו הזדמנות נוספת לבצע את עבודות השירות באופן תקין. אולם, גם לאחר התראה זו המשיך המבקש להפר את החובות המוטלות עליו, ובתוך כך איחר למקום עבודתו, יצא ממנו ללא אישור, ולא היה זמין לשיחות המפקח. למבקש נערכה שיחת בירור נוספת, והוחלט לתת לו הזדמנות נוספת. בהמשך, בעקבות היעדרות המבקש ממקום עבודתו, נערכה לו שיחת בירור שלישית, וגם בפעם הזו – הוחלט לתת לו הזדמנות נוספת. אלא שהמבקש המשיך להפר את החובות המוטלות עליו, ולפיכך זומן לשיחת בירור רביעית, שאף בסיומה ניתנה למבקש הזדמנות נוספת. יצוין, כי לבקשת המבקש, הוחלט לשנות מספר פעמים את מקומות התעסוקה שאליהם שובץ, בניסיון לשלבו בעבודות השירות באופן מיטבי.
ביום 5.1.2022 נערך למבקש שימוע (להלן: השימוע הראשון ), שבעקבותיו הוחלט להעניק למבקש הזדמנות נוספת להמשיך את ביצוע עבודות השירות. להשלמת התמונה יצוין, כי המבקש התייצב לשימוע הראשון ללא עורך דין, למרות שידע שאפשרות זו פתוחה לפניו.
4.
ביום 6.1.2022 שובץ המבקש למקום תעסוקה חדש, בבית הסוהר "מגידו". גם ממקום התעסוקה החדש יצא המבקש ללא אישור. לפיכך, המבקש זומן לשיחת בירור נוספת, אך לא התייצב אליה. בשיחת טלפון עם המפקח, מסר המבקש שהוא לא מעוניין להגיע אל עבודות השירות בבית הסוהר; וכי הוא לא יהיה זמין להודעות המפקח. לפיכך, הומצאה למבקש הזמנה לשימוע נוסף. עוד לפני קיומו של שימוע זה, התקבלה בקשתו של המבקש לשינוי שיבוצו פעם נוספת, והוא הועבר למקום עבודה הקרוב יותר למקום מגוריו. למרות כל אלה, המבקש יצא מספר פעמים נוספות ממקום התעסוקה ללא אישור. לפיכך, התקיימה עם המבקש שיחת אזהרה, שלאחריה הוא התקשר למפקח על עבודות השירות ואיים עליו. בנסיבות אלו, הוחלט על הקדמת השימוע הנוסף שנקבע בעניינו.
5.
ביום 23.5.2022 נערך למבקש שימוע נוסף, שגם אליו הוא התייצב ללא עורך דין (להלן: השימוע השני ). מגיליון השימוע עולה כי עורכת השימוע הציעה למבקש לדחות את מועד השימוע עד למינוי סניגור ציבורי, אך המבקש מסר כי הוא לא מעוניין בייצוג. בסופו של דבר, הומלץ לאחר השימוע על הפסקה מינהלית של עבודות השירות.
6.
ביום 7.6.2022 החליטה ראש אגף האסיר, בתוקף סמכותה לפי סעיף 51ט(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, כי תופסק עבודתו של המבקש בעבודות שירות; וכי הוא יישא את יתרת עונשו במאסר מאחורי סורג ובריח.
7.
על החלטה זו הגיש המבקש עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי, בטענה כי ההחלטה להפסיק את עבודות השירות פוגעת באופן לא מידתי בזכויותיו. בין היתר, נטען כי לא ניתנה למבקש הזכות להיוועץ עם עורך דין בעת שנערך לו השימוע וכי הוא טען לפני עורכת השימוע כי באת הכוח שייצגה אותו בהליך התעבורה אינה מייצגת אותו יותר. עוד טען המבקש, כי הוא ביצע כבר 75% מעבודות השירות; כי הוא בן 23 בלבד; וכי הוא לא נשא עונש מאסר בעבר.
8.
בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, בשים לב לנימוקים אשר עמדו בבסיס ההחלטה על הפסקת עבודות השירות. בתוך כך, בית המשפט המחוזי עמד על כך שהמבקש הפר בצורה שיטתית את תנאי עבודות השירות, על אף השיחות הרבות שנערכו עמו, וההזדמנויות הרבות שניתנו לו לשנות את דרכיו. עוד צוין, כי ההליך המינהלי בעניינו של המבקש התנהל באופן תקין.
על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי, ולצידה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי. בהחלטתי מיום 4.8.2022 הורתי על עיכוב ביצוע ההחלטה האמורה עד להכרעה בבקשה.
טענות הצדדים
9.
בבקשתו, שב המבקש על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי ומוסיף כי במהלך השימוע השני הוא היה שרוי בסערת רגשות של ממש. נוסף על כך, המבקש טוען כי הוא לא בקיא במשמעות הליך השימוע; וכי היה על עורכת השימוע "להגדיל ראש ולחייג לסניגוריה הציבורית" כדי שיוסברו לו "זכויותיו בדין". לטענת המבקש, הבקשה מעלה סוגיה רוחבית אשר עניינה "האם אדם הנמצא במצוקה נפשית מסוגל להבין את משמעות המילה 'ייצוג' ואת מה שמודיעים לו עורכי השימוע".
10.
בתגובתה, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה על הסף, באשר אין היא מעלה סוגיה משפטית כללית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש. לגופו של עניין נטען כי ההחלטה בעניינו של המבקש התקבלה בהתאם להוראות הדין, ולאחר שהמבקש הפר את הוראות עבודות השירות בצורה שיטתית. המשיבה מדגישה כי ההחלטה על הפסקת עבודות השירות התקבלה לאחר שנערכו למבקש שני שימועים, בפער של מספר חודשים. באשר לטענת המבקש כי נפל פגם בכך שלא היה מיוצג בשימוע, המשיבה טוענת כי במכתבי הזימון שנשלחו למבקש צוין כי באפשרותו להיות מיוצג; וכי הזימון נשלח אל עורכת דינו גם באמצעות הדואר האלקטרוני. באותו הקשר, המשיבה מוסיפה כי כבר בשימוע הראשון שנערך למבקש עלתה סוגיית הייצוג המשפטי בעניינו, אולם הוא בחר שלא להיות מיוצג. כמו כן, במסגרת השימוע השני, הוצע למבקש לדחות את קיום השימוע למועד אחר על מנת לאפשר לו מינוי סניגור ציבורי, אולם המבקש דחה את ההצעה.
דיון והכרעה
11.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובת המשיבה, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
12.
הלכה ידועה היא כי בית משפט זה ייעתר לבקשות
לערער על הכרעות בעתירות אסיר רק במקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או סוגיה בעלת חשיבות ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ראו: בר"ע 7/86 וייל נ' מדינת ישראל
(26.6.1986); רע"ב 849/20 אבו זבארגה נ' מדינת ישראל , פס' 7
(19.2.2020) ). לא מצאתי כי הבקשה דנן מגלה עילה למתן רשות ערעור כאמור. טענות המבקש נטועות כולן בנסיבותיו הפרטיות, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה, זאת, אף על-פי הגישה המקלה באמות המידה למתן רשות ערעור במקרים שבהם ההחלטה השיפוטית הראשונה היא של בית המשפט המחוזי ואילו ההחלטה שקדמה לה היא של גוף מינהלי, כבענייננו (ראו: חוות דעתו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס ברע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה (11.3.2009); רע"ב 3863/18 ניסימוב נ' נציבת בתי הסוהר , פס' 21 (17.5.2018)).
13.
למעלה מן הצורך, אוסיף ואציין כי לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי אף לגופה. סעיפים 51ז(ב) ו-51ז(ג) לחוק העונשין מורים כי "עובד השירות יודיע לממונה, ללא שיהוי, על כל הפסקה בעבודה או היעדרות ממנה" וכן כי "עובד שירות לא יעדר ממקום עבודתו אלא באישור הממונה, רכז עבודות השירות או מפקח". סעיף 51ח(א) לחוק העונשין קובע כי " עובד שירות יבצע את עבודת השירות שהוטלה עליו ויציית לכללים ולהוראות שקבעו הממונה, רכז עבודת שירות ומפקח, לפי העניין, בכל הקשור לעבודת השירות" .
בענייננו, המבקש הפר שוב ושוב את הוראות הממונים עליו, והִרבה להיעדר ממקומות העבודה אליהם שובץ לשם ביצוע עבודות השירות, חרף הזדמנויות חוזרות ונשנות שניתנו לו וחרף שיחות בירור רבות ושני שימועים שנערכו לו.
כידוע, ריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות הוא משום פריבילגיה הניתנת למי שהורשע בדין, אשר נדרש לעמוד בחובות ובתנאים המוטלים עליו במסגרת ביצוען של עבודות השירות (ראו: רע"ב 7868/12 אפנג'ר נ' בית המשפט המחוזי נצרת , פס' 9 (10.11.2013) ) . הפרתם של חובות ותנאים אלה, ובתוך כך, היעדרויות חוזרות ונשנות ממקום עבודות השירות ללא אישור כדין, עשויות להצדיק את שלילתה של הפריבילגיה האמורה, ולהביא לריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח, כבענייננו (ראו: סעיף 51ט(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977).
14.
בנוסף, יש לדחות אף את טענת המבקש בדבר קיום השימוע בעניינו בהעדר ייצוג משפטי. מתגובת המשיבה עולה, כי בטופס הזימון לשימוע שנמסר למבקש (עליו חתם), צוינה זכותו להיות מיוצג על-ידי עורך דין, והוא בחר שלא לנצל זכות זו. יתירה מכך, במהלך השימוע השני הוצע למבקש לדחות את השימוע לשם מינוי סניגור ציבורי אך הלה מסר כי הוא "לא צריך עורך דין". כמו כן, יוזכר כי סוגיית הייצוג המשפטי של המבקש עלתה כבר במהלך השימוע הראשון, וגם במהלכו בחר המבקש שלא להיות מיוצג, בנסיבות אלה, יש לדחות את הטענה כי נפל פגם בקיום השימוע ללא נוכחות עורך-דין (ראו: עניין אבו זבארגה בפס' 10).
15.
סוף דבר : בשים לב להפרות החוזרות ונשנות של המבקש את הוראות הממונה, וההזדמנויות הרבות שנתנו לו לשפר דרכיו – הזדמנויות שלמרבה הצער המבקש לא השכיל לנצל – ועל אף הקושי הגלום בשליחת המבקש לריצוי עונשו מאחורי סורג ובריח, אין מנוס מהפסקת עבודות השירות.
אשר על כן, ומשלא לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי, הבקשה נדחית.
המבקש יתייצב לריצוי יתרת מאסרו במתכן הכליאה בכלא קישון, ביום 4.9.2022 עד השעה 10:00 או על-פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון; וכן עותק של החלטה זו ושל החלטת בית המשפט המחוזי מיום 26.6.2022. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים:
074-7831077 או 074-7831078 .
ניתנה
היום, י"ח באב התשפ"ב (15.8.2022).
ש ו פ ט ת