פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
5257/07
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המבקש:
מוחמד עבד אל קאדר
נ ג ד
המשיבים:
1. שרות בתי הסוהר
2. משטרת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים
בתל-אביב-יפו מיום 30.5.07 בעע"א 3391/06 שניתן על ידי כבוד השופטת נגה אהד
בשם המבקש:
עו"ד דוד זילברמן
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב - יפו מיום 30.5.07, אשר דחה את עתירת המבקש לצאת לחופשות.
2.
המבקש מרצה עונש של 6 שנות מאסר, בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת נשק ועבירות תעבורה. בחלוף רבע מתקופת מאסרו, פנה המבקש למשיבים בבקשה לצאת לחופשות באורח סדיר. בקשתו סורבה, בשל התנגדותה של משטרת ישראל. התנגדות המשטרה נובעת מסכסוך דמים בין משפחתו של המבקש לבין משפחה אחרת, ונוכח הסלמה שחלה בו לאחרונה, שבמהלכה נרצחו שניים מבני משפחתו של המבקש, ובהם אחיו. עמדת המשטרה היא, כי קיים חשש לפגיעה במבקש באם יצא לחופשות, וכפועל יוצא מכך, קיים סיכון חמור לשלומו ולביטחונו, כמו גם לביטחונם של אחרים. יש לציין כי המשטרה אישרה למבקש חופשה מיוחדת בת 48 שעות לצורך השתתפות בלוויית אחיו, וזאת מטעמים הומניטריים. במכתב משטרת ישראל לפרקליטות מחוז מרכז מיום 11.4.07, אשר צורף לבקשה, ציינה המשטרה כי היא תבחן מעת לעת את שאלת אפשרות יציאת האסיר לחופשות, בין היתר, על רקע נסיבות הסכסוך בין המשפחות כפי שהן עשויות להשתנות מעת לעת.
3.
בית המשפט בהחלטתו התייחס בין היתר לסוגיית צאתו של אסיר אחר, בן המשפחה היריבה, לחופשה, ולהשלכה שיש לכך על האיסור שהוטל על יציאתו לחופשה של המבקש. מבירור שערך בית המשפט עלה כי חופשותיו של האסיר האחר הופסקו ביום 17.4.07, כאשר לטענת המשיבים ההפסקה נבעה בשל הסלמת הסכסוך, בין המשפחות, בעוד טענת המבקש היא כי הדבר נבע מאיחור בן שעתיים של אותו אסיר לחזור מחופשתו. בית המשפט לא ראה צורך להכריע בדבר, ופסק כי החומר המודיעיני שצורף לעתירה שהוגשה לו, מצביע על חשש כבד לפגיעה במבקש אם יצא לחופשה, ולאור חשש כי גם אזרחים חפים מפשע שיימצאו בקרבת מקום עלולים להיפגע. על יסוד זאת קבע, כי סירוב שירות בתי הסוהר להתיר למבקש לצאת לחופשות הנו סביר.
4.
בבקשת רשות הערעור חוזר המבקש על טענתו כי לא היה זה סביר לאפשר לאסיר האחר, בן המשפחה היריבה הפוגעת, לצאת לחופשה, בעוד הוא נותר בכלא בשל הסיכון הנשקף לו מאותה משפחה. כמו כן, הוא חוזר על הטענה כי הפסקת חופשותיו של אותו אסיר נבעה מאיחורו, ולא מהסלמת הסכסוך.
5.
דין הבקשה להידחות על הסף. כלל הוא כי, רשות ערעור בעתירות אסיר אינה ניתנת כדבר שבשיגרה, אלא שמורה היא למקרים בהם מתגלית בעיה משפטית בעלת חשיבות עקרונית, או אם עולה נושא אחר שחשיבותו היא כללית (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל , תק-על 86(2), 1134). בבקשה שלפנינו, המדובר בהשגה על אופן היישום הקונקרטי של סמכות נציב שירות בתי הסוהר להחליט בדבר יציאתו של אסיר לחופשה, משיקולים של קיום סיכון ממשי לביטחונו האישי ולביטחון הציבור. המדובר בעניינו הפרטני של המבקש, שאינו מעלה שאלה עקרונית-כללית הראויה לדיון בערעור.
6.
מעבר לכך, אין מקום להתערב בהחלטת שב"ס גם לגופה. על הרשות המוסמכת בשירות בתי הסוהר מוטלת אחריות כבדה להבטיח את שלומם של האסירים ואת ביטחון הציבור גם יחד. הסירוב להתיר את יציאתו של המבקש לחופשות נועד להגן עליו ועל הציבור מפני מעשי אלימות העלולים להתרחש עקב סכסוך דמים בין משפחות יריבות. הנתונים האובייקטיביים תומכים בקיומו של חשש כזה, וזוהי אחריותו, ואף חובתו של שירות בתי הסוהר למנוע סיכון אפשרי לבטחונם ולשלומם של בני אדם העלולים להיפגע.
הבקשה לרשות ערעור נדחית.
ניתנה
היום, י"ז בתמוז התשס"ז (3.7.07).
ש ו פ ט ת