החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"ב 5297/16 נאדר עודה נ. שרות בתי הסוהר - מחלקת האסיר - זימונים

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
משפט מנהלי · עתירת אסיר ועניין המאוימיםבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי במחיקת עתירת אסיר

המבקש ביקש לחייב את המשיב שלא להעבירו לאזור לאחר שחרורו, בשל איומים. בית המשפט המחוזי מחק את העתירה כשאינה עניין לעתירת אסיר. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לרשות ערעור, בקבעו כי הנושא נוגע להחלטת ועדת המאוימים ולא למאסר, ולכן יש להגיש בו עתירה לבג"ץ.

העובדות

המבקש, אסיר, ביקש להורות למשיב שלא להעבירו לאזור לאחר סיום ריצוי המאסר, מחשש לאיומים כלפיו ובני משפחתו. בית המשפט המחוזי מחק את עתירתו בטענה שאינה עניין לעתירת אסיר. המבקש מסר בהמשך כי הוא מוותר על הסנגור הציבורי ומבקש החזר אגרה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם עתירת אסיר לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר עוסקת בבקשה להימנע מהעברת אסיר לאזור לאחר שחרורו ממאסר
  2. 2.האם טענות הנוגעות להחלטת ועדת המאוימים יש להגיש במסגרת עתירת אסיר

הלכות

  1. 1

    טענות נגד החלטות ועדת המאוימים יש להגיש בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק.

    ״ככל שלמבקש ישנן טענות הנוגעות להחלטה כזו או אחרת של ועדת המאוימים, עליו להגיש את עתירתו לבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירת אסיר
  • פקודת בתי הסוהר
  • ועדת המאוימים
  • מאסר
  • פטור מאגרה
  • סנגור ציבורי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"ב

5297/16

לפני:

כבוד השופט א' שהם

המבקש:

נאדר עודה

נ ג ד

המשיב:

שרות בתי הסוהר - מחלקת האסיר - זימונים

בקשת רשות ערעור על

החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 26.6.2016, בעת"א 11142-05-16

המבקש:

בעצמו

החלטה

1.

לפניי בקשה לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בעת"א 11142-05-16, מיום 26.6.2016, שניתנה על ידי כב' השופטת מ' ברנט .

2.

במסגרת הבקשה לרשות ערעור התבקשתי " להורות למשיב להימנע מלהעביר את המבקש ל'אזור' ", מכיוון שהמבקש ומשפחתו מאוימים, וזאת, לאחר שיסיים המבקש לרצות את תקופת מאסרו, ביום 14.1.2017 (כפי שעולה מתגובת המשיב שהוגשה לבית המשפט המחוזי).

3.

בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, מיום 26.6.2016, נמחקה עתירתו של המבקש, וזאת כיוון שנושא העתירה אינו " עניין לעתירת אסיר ".

4.

אינני מוצא כל מקום להתערב בהחלטתו זו של בית המשפט המחוזי. סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 מגדיר את הנושאים בהם ניתן להגיש עתירת אסיר, כך: " אסיר רשאי להגיש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו הוא מוחזק (להלן בסימן זה – בית המשפט) עתירה נגד רשויות המדינה ואנשים הממלאים תפקידים על-פי דין בכל ענין הנוגע למאסרו או למעצרו (להלן בסימן זה – עתירה) ". בקשתו של המבקש אינה עוסקת ב" עניין הנוגע למאסרו או למעצרו ", אלא נוגעת להחלטה של ועדת המאוימים, אשר עשויה להשפיע על מצבו, לאחר שחרורו ממאסר. ככל שלמבקש ישנן טענות הנוגעות להחלטה כזו או אחרת של ועדת המאוימים, עליו להגיש את עתירתו לבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.

5.

בבקשה שהוגשה ביום 29.6.2016, כלל המבקש, יחד עם הבקשה לרשות ערעור, גם בקשה לפטור מאגרה ובקשה למינוי סנגור ציבורי. ביום 4.7.2016, ניתנה החלטה על ידי הרשמת ל' בנמלך , כי סכום האגרה יופחת ל-200 ₪. ביום 17.8.2016, הוגשה תגובתה של הסניגוריה הציבורית לבקשתו של המבקש למינוי סנגור ציבורי. כפי שעולה מן התגובה, המבקש מסר לעו"ד מאיה ברקאי מן הסניגוריה הציבורית, כי הוא מעוניין למחוק את הבקשה למינוי סנגור מטעמה של הסניגוריה הציבורית, " תוך שמירת טענותיו בנוגע למאוימותו וכן הוא מבקש כי בית המשפט הנכבד יורה על החזר האגרה ששולמה ". אשר על כן, הבקשה למינוי סנגור ציבורי נמחקת בזאת. הבקשה לפטור מאגרה נענתה חלקית, כאמור.

6.

בנסיבות העניין, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

ניתנה היום, י"ד באב התשע"ו (18.8.2016).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1טענות נגד החלטות ועדת המאוימים יש להגיש בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק.