רע"ב 5357/98 אברהם סמסון נ. שרות בתי הסוהר

1.בעתירה שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ע"ש 216/98), התבקשו מספר סעדים. בין השאר, התבקש בית המשפט להורות למשטרת ישראל למסור למבקש העתקים מכל התלונות שהגיש בזמן שהותו בבית הסוהר כולל דיווח מפורט על הנעשה בכל אחת מהן. בית המשפט (כבוד השופט א' בייזר) דחה את הבקשה בנימוק כי "העתירה אינה נוגעת לתנאי מאסר או מעצר של העותר".

2.על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור. בבקשתו הוא טוען כי העניינים אותם העלה בעתירתו ואשר נוגעים להתנכלויות ולאלימות מהן הוא סובל בבית הכלא, נוגעים ישירות לתנאי מאסרו ולכן מצויים בתחום סמכותו של בית המשפט המחוזי. המבקש חוזר ומבקש כי יימסר לו המידע ביחס לתלונות השונות אותן הגיש למשטרה וביחס לאופן הטיפול בהן.

3.בתשובתו מיום 2.10.98 ציין המשיב כי אינו מתנגד למסור למבקש את המידע המבוקש. בתשובה זו ובתשובה נוספת מיום 11.11.98, פרט המשיב את מצבן של התלונות אותן הגיש המבקש ואף צרף מסמכים מתאימים. הודגש, כי מידע זה מתייחס לתלונות אותן עלה בידי המשיב לאתר.

4.המבקש, בתשובותיו מיום 23.10.98 ומיום 3.2.99, ממשיך ועומד על בקשתו גם לאחר קבלת תשובותיו של המשיב. הוא טוען כי עדיין לא קיבל מענה מספק ביחס לכל תלונותיו וכי אינו יודע כיצד הסתיים הטיפול בחלק מהתלונות שהגיש.

5.לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור, את טענותיו של המבקש ואת תשובותיו של המשיב, הגעתי למסקנה כי אין להעניק למבקש רשות ערעור. מבלי להידרש לשאלת סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בנושא אותו העלה המבקש בעתירתו, שוכנעתי כי אין הצדקה להעניק למבקש רשות ערעור. המשיב הביע נכונות לספק למבקש את המידע אשר דרש ואף סיפק מידע זה בתשובותיו השונות. בכך הושגה תכליתה של עתירתו המקורית של המבקש לבית המשפט המחוזי. אם ירצה המבקש לקבל מידע נוסף בנוגע לענייניו פתוחה בפניו הדרך לפנות ישירות אל הגורמים המוסמכים, וחזקה עליהם כי יסייעו לו ככל שיוכלו. בנסיבות אלה, דין בקשת רשות הערעור להדחות.

הבקשה נדחית.