פרטי ההליך
החלטה בתיק רע"ב 5372/23
בבית המשפט העליון
רע"ב 5372/23
לפני:
כבוד השופטת ר' רונן
המבקש:
אלירן רוזנס
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעת"א 13742-05-23 מיום 13.6.2023
שניתנה על ידי כב' השופט מ' קרשן
בשם המבקש: בעצמו
החלטה
1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט מ' קרשן) בעת"א 13742-05-23 מיום 13.6.2023.
2.עניינו של ההליך בעתירה שהגיש המבקש – אסיר שבמועד הגשת העתירה היה מוחזק באגף השמור בבית סוהר השרון – לשילובו באחת מקבוצות האסירים היוצאים לטיולים משותפים באגף; וכן לאפשר לו ולאסיר נוסף בשם אסף חולי (להלן: האסיר הנוסף) לעבור באופן חופשי מתאו של האחד לתאו של האחר לאורך כל היום.
3.ביום 13.6.2023 הגיש המשיב את תגובתו לעתירה, בה הודיע לבית המשפט כי ביום 11.6.2023 הועבר המבקש מבית סוהר השרון לבית סוהר אשל. משכך, ומשום שגם האסיר הנוסף הועבר מבית סוהר השרון, טען המשיב כי הסעדים שהתבקשו על ידי המבקש בעתירה התייתרו, ועל כן ביקש למחוק אותה. המשיב ציין בתגובתו כי מבירור שערך עם המבקש עלה כי הוא מתנגד למחיקת העתירה.
4.עוד באותו היום הורה בית משפט קמא על מחיקת העתירה. בית המשפט ציין בפסק דינו כי בהתחשב בכך שהמבקש הועבר זמן קצר לפני כן לבית סוהר אשל, הוא לא מצא עילה לדון בעתירה הנוגעת לתנאי כליאתו של המבקש באגף השמור בבית סוהר השרון. כן הוא הוסיף כי "ככל שיש ל[מבקש] טענות כלפי תנאי כליאתו בבית סוהר אשל, יתכבד ויגיש עתירת אסיר חדשה".
5.בבקשת רשות הערעור, עותר המבקש שאורה כי בית משפט קמא יחזור בו ממחיקת העתירה ויקיים בה דיון דחוף. ראשית, הוא טוען כי בקשת המשיב למחיקת העתירה על הסף לא הועברה לתגובתו, וכי פסק הדין שהורה על המחיקה ניתן מבלי שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין זה. כן הוא טוען כי לאחר מתן פסק הדין הוא הגיש לבית משפט קמא בקשה לעיון חוזר בו ובקשה זאת לא זכתה לכל מענה.
לגופם של דברים טוען המבקש כי בית משפט קמא שגה כשקיבל את טענת המשיב לפיה הסעדים המבוקשים בעתירה התייתרו לאור העברתו לבית סוהר אשל. זאת משום שבקשתו להצטרף לקבוצת אסירים היוצאת לטיולים לא התייחסה בהכרח לקבוצת אסירים בבית סוהר השרון אלא לקבוצת אסירים כלשהי, בלא תלות בבית הסוהר בו היא נמצאת.
6.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.
7.עתירתו של המבקש נסבה סביב סעדים הנוגעים לתנאי כליאתו בבית הסוהר בו הוא שהה בעת הגשת העתירה, קרי בית סוהר השרון. במסגרת זו הוא עתר כי יותר לו להשתלב בקבוצת אסירים היוצאת לטיולים משותפים, וכי יתאפשר לו ולאסיר הנוסף לבקר זה בתאו של זה ולעבור בין התאים בחופשיות במהלך שעות היום. מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט לפיה לאחר שהמבקש הועבר מבית סוהר השרון לבית סוהר אשל, אין עוד טעם לדון בעתירה העוסקת בתנאי כליאתו בבית סוהר השרון.
8.ככל שהדברים נוגעים לסעד שהתבקש ביחס לביקורים בתאו של האסיר הנוסף, הרי שמובן שמשעה שהאסיר הנוסף והמבקש אינם כלואים עוד באותו מתקן כליאה, אין לו כל תוחלת, ולכן אין כל טעם לדון בו.
באשר לבקשת האסיר להצטרף לקבוצת אסירים היוצאת לטיולים משותפים באגף – גם החלטה בנושא זה מתקבלת על ידי שלטונות הכלא בו כלוא המבקש, והיא מושפעת ממכלול של גורמים הקשורים למקום בו מרצה האסיר את עונש המאסר שלו. בכלל זה עשויה ההחלטה להיות מושפעת מזהות האסירים הנוספים השוהים באגף בו שוהה המבקש, ומקבוצות האסירים הקיימות שלטיולים שלהן ניתן יהיה לצרפו.
כאמור, העתירה הוגשה כאשר המבקש שהה בבית סוהר השרון, והיא התייחסה להחלטה שקיבלו הגורמים בבית סוהר זה באשר לאפשרות הוצאת המבקש לטיולים משותפים עם אסירים אחרים ולאפשרות שהמבקש ייפגש בחופשיות עם האסיר האחר. החלטה זאת התבססה על התנאים בבית סוהר השרון. לאחר שהמבקש עבר לרצות את עונשו בבית סוהר אחר, אין עוד הצדקה לדון בבקשתו.
9.כפי שהבהיר בית משפט קמא, לאחר שייקבעו תנאי הכליאה של המבקש בבית סוהר אשל, הוא יהיה רשאי לפעול ביחס לכך בכל דרך שימצא לנכון, ובקשותיו יידונו על פי נסיבותיהם. אולם בשלב זה – הבקשה כפי שהיא הוגשה אכן התייתרה.
10.בשולי הדברים יצוין כי המבקש טען גם שעמדתו לגבי מחיקת העתירה לא הובאה בפני בית משפט קמא טרם מתן פסק הדין, וכי פסק הדין ניתן בלא שבית המשפט אפשר לו להגיב לבקשת המחיקה של המשיב. אכן, נכון היה שבית המשפט יקבל גם את תגובת המבקש לבקשת המחיקה על נימוקיה, ולא יסתפק רק בדברי המשיב לפיהם מבירור שערך עם המבקש עלה כי הוא מתנגד למחיקה. יחד עם זאת, לאור המסקנה בפסק דינו של בית משפט קמא, אין בשלב זה טעם להחזיר את הדיון אליו כדי שידון גם בעמדת המבקש כפי שהוא הביע אותה בפירוט בבקשה דנן. המבקש שטח בבקשתו הנוכחית את טענותיו, וגם לאחר עיון בהן, אני סבורה כי אין מקום לשנות מהחלטתו של בית משפט קמא. כאמור, החלטה זו אף מותירה למבקש פתח לשוב ולהעלות את טענותיו ככל שיהיו לו כאלה ביחס לתנאי הכליאה שלו בכלא בו הוא כלוא כיום.
באשר לטענתו של המבקש לפיה בקשה שהגיש לבית משפט קמא לעיון חוזר בפסק הדין שהורה על מחיקת העתירה לא זכתה למענה, יובהר כי עיון בתיק במערכת "נט המשפט" אינו מעלה כי הוגשה כל בקשה כזאת.
11.לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית אפוא.
ניתנה
היום, כ"א באב התשפ"ג (8.8.2023).
ש ו פ ט ת