רע"ב 5619/20חמד שגרה נ. שירות בתי הסוהר

1.

בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט י' בן-חמו ) בעת"א 14993-01-20 מיום 9.6.2020, בגדרו נדחתה בקשתו של האסיר, שגרה חמד, לקבל מקלט מדיני במדינת ישראל.

2.

בעתירתו ביקש חמד, כי ינתן לו מקלט מדיני, שכן הוא החל לפני מספר שנים בהליך גיור, אשר לא הושלם, משום שלא ניתן לו היתר להמשיך ולשהות בישראל. לדבריו, בנסיבות הללו, לא יוכל לשוב לשטחי הרשות הפלסטינאית, מפני שהוא נתפס שם כבוגד. בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 9.6.2020 – נדחתה העתירה. נקבע, כי "עניין מקלט מדיני איננו קשור למאסרו או מעצרו של [חמד] ועל כן הסעד המבוקש איננו בסמכות בית המשפט" . בית המשפט המחוזי הוסיף, כי "לבית המשפט הוגשו עשרות עתירות בעניין עותר זה כאשר בחלק [לא] מבוטל מהעתירות התבקש סעד שאיננו בסמכותו של בית המשפט" .

3.

בבקשה שלפנַי חוזר חמד על טענותיו כבראשונה, ומבקש כי ינתן לו מקלט מדיני לצורך השלמת הליך הגיור כהלכה. לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה, כי דינה להידחות. צדק בית המשפט המחוזי בקובעו, כי עתירת אסיר איננה המסגרת הדיונית המתאימה לדון בבקשה כגון דא. על-פי סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971: " אסיר רשאי להגיש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו הוא מוחזק (להלן בסימן זה –

בית המשפט) עתירה נגד רשויות המדינה ואנשים הממלאים תפקידים על-פי דין בכל ענין הנוגע למאסרו או למעצרו" . עתירה לקבלת מקלט מדיני אינה עניין הנוגע למאסרו או למעצרו של אסיר, ומשכך אין בית המשפט הדן בעתירות אסירים מוסמך לדון בה.

4.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור – נדחית.