פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"ב
5637/97
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקש
:
יוחננוב
אברהם
נגד
המשיב
:
שרות
בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט
המחוזי
בת"א-יפו מיום 30.6.97 בע"ש 2253/97
שניתנה
על ידי כבוד השופט א' בייזר
בשם
המבקש: בעצמו
בשם
המשיב: עו"ד ענר הלמן
החלטה
1.המבקש עתר לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' בייזר) בע"ש 971/97 בבקשה להורות על העברתו לכלא "מעשיהו". כב' השופט בייזר קבע ב30.6.97- כי הנימוקים לאי העברתו לכלא מעשיהו הם במסגרת הסבירות, והורה לשירות בתי הסוהר לבדוק את האפשרות להעביר את העותר לכלא השרון.
2.בחודש ספטמבר 97' עתר המבקש שוב לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט בייזר) בע"ש 1723/97 בטענה כי אין מאפשרים לו לצאת לחופשה לה הוא זכאי. המשיב טען כי היה מידע מודיעיני נגד המבקש, ולכן נדחתה חופשתו עד לבדיקת המידע. לאחר שהמידע נבדק, הוחלט לתת למבקש את חופשתו. כב' השופט בייזר קבע לפיכך, ב17.9.97-, כי העתירה מתייתרת, ולפיכך דחה אותה.
3.המבקש עתר פעם נוספת לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט בייזר) בע"ש 2253/97, וביקש כי יועבר לכלא השרון, וכן כי תינתן לו חופשה. כב' השופט בייזר, בהחלטתו מיום 24.9.97, קבע כי המבקש עומד לקבל חופשה ב28.9.97-, וכי אין מקום לשנות את יתר התנאים. כמו כן, קבע:
"בית משפט זה אינו מורה על העברת אסיר מכלא אל כלא".
4.עתירתו של המבקש מכוונת כנגד החלטת כב' בית המשפט בע"ש 2253/97. המבקש עותר לאפשר לו לצאת לחופשה, וכן להעבירו לכלא "מעשייהו". כמו כן הוא עותר כנגד מנהל כלא איילון, שלדבריו "התעלל" בו בכך שלא איפשר לו לצאת לחופשה ובין היתר גם בבדיקות שתן תכופות שנערכו לו. בנקודה זו ראוי לציין, כי אמנם עתירתו של המבקש הומצאה לבית משפט זה ב24.9.97-, אולם לעתירה לא צורף פסק דינו של בית המשפט המחוזי בע"ש 2253/97, ובשל הנסיונות להשיג פסק דין זה התארך פרק הזמן שנדרש לכתיבת החלטה זו.
5.בתגובתו טוען המשיב, כי בכל הנוגע להוצאת המבקש לחופשה התייתרה הבקשה, כיוון שהמבקש יצא לחופשה בראש השנה, לאחר הגשת בקשת רשות הערעור. באשר לרצונו של המבקש כי יועבר לכלא "מעשייהו", טוען המשיב כי דין הבקשה להדחות, הן לגופה של הבקשה, והן משום שהמבקש הועבר בתחילת חודש אוקטובר לכלא "כרמל". המשיב מבהיר כי המבקש היה כלוא בכלא "איילון" באגף "נקי מסמים", בו מתבצעות בדיקות שתן לגילוי סמים אחת לחודש. המשיב טוען שבקשת המבקש לעבור לכלא "מעשיהו" נדחתה בשעתו עקב סכסוך שהיה בינו לבין אסיר אחר שהועבר לאותו כלא. כמו כן לא התאפשר להעביר את המבקש לכלא "השרון", כיוון שכלא זה מוגדר כפרוייקט גמילה לאסירים מכורים לסמים. ביום 30.9.97 דנה ועדת ההעברות הארצית של שירות בתי הסוהר בענינו של המבקש, ומצאה כי אין מקום להעבירו לכלא "מעשיהו" שהוא כלא שיקומי שנועד לגמילת האסירים מסמים, כיון שמחד גיסא אין המבקש מכור לסמים הזקוק לגמילה ומאידך גיסא - בדיקות שתן שביצע הצביעו על שימוש בסמים. כמו כן מצאה הועדה כי לא ניתן להשאיר את המבקש באגף "נקי מסמים" בכלא איילון. נטען, כי בשל היותו עבריין מין לא ניתן להחזיק את המבקש באגף אחר בכלא זה. לפיכך הוחלט להעביר את המבקש לכלא "כרמל", שתנאי המאסר בו נוחים באופן יחסי. המשיב סבור כי אין עילה להתערבות בית משפט זה, נוכח השתנותה של התשתית העובדתית מאז הגשת בקשת רשות הערעור.
6.ביום 16.11.97 הוריתי למבקש להגיב על תגובת המשיב, ולידע את בית המשפט אם לאור השינוי בנסיבות הוא עומד עדיין על בקשתו. המבקש חזר על עיקר טענותיו שפורטו בבקשתו מיום 24.9.97.
7.נוכח העובדה שהמבקש יצא לחופשה לאחר הגשת הבקשה לרשות ערעור, וכן לנוכח העובדה שהועבר לכלא "כרמל", אין מקום לערעור על החלטת כב' השופט בייזר בע"ש 2253/97 מיום 24.9.97, והערעור מתייתר. באשר לטענות המבקש נגד העברתו לכלא "כרמל", בקשה זו אינה הפורום המתאים להעלותן.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ו באדר התשנ"ח
(24.3.98).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97056370.
A05
/דז/