רע"ב 5644/17 מדינת ישראל נ. דידי סיבוני

1.מונחת לפני בקשה דחופה למתן רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (השופט א' יקואל ) שניתן אתמול, ובו התקבלה עתירת המשיב והותר לו לצאת לחופשה מיוחדת, לצפות בתחרות ריצה בה משתתף בנו במסגרת המכביה. החופשה שהותרה למשיב מתוכננת לשעות 16:00-24:00, היום; מכאן הדחיפות וקיצור הדברים.

2.המדינה מבקשת רשות לערער על פסק הדין, ובפיה טענות בדבר פגמים שנפלו בהחלטת בית המשפט המחוזי, אשר לשיטתה החליף את שיקול דעתם של גורמי המקצוע, שסירבו לבקשת המשיב לחופשה, בשיקול דעתו-שלו; בדבר התנהלותו הדיונית של המשיב, ש'משך' את הטיפול בעניין עד לרגע האחרון; וכי לפי הנהלים הקיימים בשירות בתי הסוהר, אין מקום לאפשר את החופשה המבוקשת, תוך שהיא עומדת על מסוכנותו הגבוהה של המבקש.

3.המדינה מבקשת כי תינתן רשות ערעור מן הטעם שעסקינן בסכנה לשלום הציבור, ומשום שנפלה בפסק הדין טעות ברורה המצדיקה התערבות. לאחר שעיינתי בפסק הדין, בבקשה ובצרופותיה, ושקלתי את העניין לעומקו, הגעתי למסקנה שאין מקום ליתן רשות ערעור. אכן, ניתן להבין את החשש של המדינה מפני שחרורו של המשיב לחופשה. אולם, בהינתן אורכה של החופשה והמגבלות שהטיל בית המשפט לעניינים מינהליים מחד גיסא, והיסטוריית החופשות של המשיב מאידך גיסא – לא שוכנעתי כי הדבר עולה כדי הצדקה למתן רשות ערעור. פסק הדין עצמו עוסק – במודגש – רק בחופשה המסוימת שהתבקשה, על רקע הייחודיות של אירוע המכביה, ומובהר בו שאין הוא קובע קביעה כלשהי לגבי בקשות אחרות של המבקש ליציאה לחופשה. אינני ממעיט בטענות המדינה ביחס לתוכנו של פסק הדין, אולם אין הן מצדיקות מתן רשות לערער על-פי ההלכה הפסוקה בכגון דא.

4.אשר על כן, הבקשה נדחית, ופסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים יעמוד על כנו.