רע"ב 5651/05 אברהם אורן נ. שרות בתי הסוהר

1.בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כבוד השופט צ' גורפינקל) למחוק את עתירת המבקש.

2.המבקש הוא אסיר המרצה עונש מאסר. בנוסף, תלוי ועומד נגדו כתב אישום ומתנהלים בעניינו הליכים פליליים שונים. במסגרת אחד מהליכים אלו, הגיש המבקש בקשה להיות מובא לדיון בבית המשפט, ב"ליווי מיוחד" של המשיב, כפי שהיה נהוג עמו בהליכים האחרים וזאת נוכח היותו אסיר בעל סיכון אובדני. המשיב התנגד לבקשה ובית המשפט באותו הליך החליט שלא להורות על ליווי מיוחד.

3.על כך הגיש המבקש עתירת אסיר בה ביקש כי יורו למשיב להביאו לדיונים בבתי המשפט באמצעות "ליווי מיוחד". העתירה נמחקה ללא דיון במעמד הצדדים תוך שנקבע כי "ענין הבאתו של האסיר לביהמ"ש ודרך הסעתו הם שיקולים שבתחום האחריות של שב"ס וביהמ"ש לא יתערב בכך אין כאן עילה לעתירת אסיר".

4.המבקש טוען בבקשתו כי בהיותו אסיר הרי שעניין הבאתו לבית המשפט ודרך הבאתו נוגעים למאסרו ולכן מקימים עילה להגשת עתירת אסיר (סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971). לפיכך טוען המבקש, טעה בית המשפט קמא כאשר מחק את עתירתו וכאשר קבע כי לא היתה לו עילה לעתירת אסיר. לגופו של ענין מבקש המבקש כי נורה למשיב להביאו לדיונים בבתי המשפט באמצעות "ליווי מיוחד".

5.המשיב סבור כי מן הדין להחזיר את עניינו של המבקש לדיון בפני בית המשפט קמא, שדחה את העתירה מבלי שדן בטענות הצדדים. לגופו של ענין סבור המשיב כי אין מקום להורות על "ליווי מיוחד" של המבקש והחלטת המשיב בעניין היא סבירה ומוצדקת.

6.החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור (תקנה 7(ג) לתקנות סדרי דין (עתירות אסירים), התש"ם-1980). לאור עמדת המשיב וגם לגופו של עניין, דין הערעור להתקבל במובן זה שהחלטת בית המשפט קמא למחוק את העתירה תבוטל ובית המשפט קמא ישמע בהקדם טענות הצדדים בעתירה ויקבע כחוכמתו. זכותו של המבקש לשוב ולפנות לבית משפט זה, לאחר מכן, שמורה לו ואין מקום כי בשלב זה, בטרם בוררה העתירה, נורה למשיב להביא את המבקש לדיונים בבתי המשפט ב"ליווי מיוחד".