רע"ב 5695/19 יחיאל איסקוב נ. שירות בתי הסוהר

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' בן-חמו ) בעת"א 49982-06-19 מיום 25.8.2019, במסגרתו נדחתה עתירתו של המבקש להורות על שילובו בטיפול ייעודי לעברייני מרמה.

2.

המבקש הינו אסיר פלילי המרצה חמש שנות מאסר בגין עבירות של גניבה בידי עובד ושיבוש או הפרעה לחומר מחשב. במהלך מאסרו הועבר המבקש מכלא ניצן לכלא שיטה בעקבות שני דוחות משמעת לחובתו. עם העברתו לכלא שיטה גילה המבקש מוטיבציה להשתלב בתוכניות טיפול ייעודיות לעברייני מרמה, וביקש להעבירו לכלא אחר לצורך שילובו בקבוצת טיפול. לאור בקשותיו, נערכה בחינה לשילובו בבתי כלא אחרים אך המבקש נמצא בלתי מתאים מטעמים מודיעיניים וכן עקב התנהגותו השלילית. כנגד החלטה זו הגיש המבקש עתירה לבית משפט קמא.

3.

במסגרת ההליך בבית משפט קמא, ציינה המשיבה כי "ברגע שיתקבל עדכון על הכוונה לפתוח קבוצה ייעודית לעברייני מרמה בכל אחד מבתי הסוהר האסיר יופנה לבדיקת התאמתו". המבקש לא הסתפק בתשובה זו, ובמהלך הדיון ביקש להעבירו לאחד מבתי הכלא הייעודיים לטיפול בעברייני מרמה ולהמתין שם לפתיחת קבוצה.

העתירה נדחתה, ומכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

4.

בבקשה נטען כי המקרה דנן מצדיק את התערבותו של בית המשפט ולו בשל שיקולי צדק. לטענת המבקש, שגה בית המשפט קמא בין היתר בכך שנמנע מלהתייחס לעובדה כי חלפו למעלה מתשעה חודשים מיום גזר הדין, והמבקש לא שובץ על ידי המשיב לטיפול ייעודי. בכך אף נהג המשיב בחוסר שוויון ביחס לאסירים אחרים ששובצו לטיפול המותאם לצרכיהם כבר בעת ועדת המיון שנערכה בטרם תחילת ריצוי המאסר. בנוסף, לטענת המבקש, התנהלות זו של המשיב משליכה לרעה על סיכוייו להשתחרר בשחרור מוקדם, שכן שילוב בתוכנית טיפול זו מגדיל את סיכויי האסיר לקצר את תקופת מאסרו.

אציין בזהירות כי מבין השורות נראה כי המבקש מלין אף על עצם ההחלטה להעבירו לכלא שיטה, וזאת לאור טענותיו בין היתר על רמת האבטחה הגבוהה, מצבו הרפואי, והקושי שנגרם לאמו, המוכרת בביטוח הלאומי כבעלת 70% נכות רפואית,

להתנייד לכלא זה הממוקם בצפון הארץ.

5.

דין הבקשה להידחות.

רשות ערעור על פסק דין בעתירת אסיר מוגבלת לטענות החורגות מעניינו הפרטי של האסיר ומגלות שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986)). איני רואה כי הבקשה שלפניי עונה על דרישה זו, אף לא לפי הגישה המרחיבה ברע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליט המדינה (1.3.2009).

כאמור לעיל, למעשה גם המשיב מכיר בחשיבות שילובו של המבקש בהליך טיפולי. לפיכך עולה חוסר בהירות לגבי גדר המחלוקת בין הצדדים. באשר לטענה כי נמנע שיבוצו של המבקש בתוכנית טיפול בכלא דקל, הרי שהמבקש עצמו סירב לכך ורק בהמשך שינה את עמדתו (ראו סעיף 6 למסמך מטעם הנהלת הכלא מיום 2.7.2019, וכן פניותיו של המבקש מיום 30.6.2019 ומיום 16.7.2019).

6.

מפניותיו של המבקש למשיב מחודשים מאי עד יולי עולה כי הוא מבקש להמשיך לרצות את עונשו בבית כלא אחר. דא עקא, ההחלטה היכן לשבץ אסירים נמצאת "בליבת שיקול הדעת המנהלי – ארגוני של השב"ס, כגוף שאחראי על המשמעת בכלא, על מניעת ביצוע עבירות בבית הכלא ועל הבטחת שלום האסירים בכלא ושלום הציבור ומחוצה לו" (רע"ב 1460/11 אבוטבול נ' שירות בתי הסוהר (12.6.2011), . דברים אלה יפים למקרה דנן. השב"ס שוקל מגוון שיקולים מקצועיים בהחלטתו על שיבוץ האסיר בבית כלא כזה או אחר, ואין דרכו של בית המשפט להתערב בכך.

אם וכאשר תיפתח קבוצת טיפול ייעודית לעברייני מרמה, חזקה על המשיב כי יעשה ככל הניתן לשלב את המבקש בקבוצה זו, ככל שהמבקש יימצא מתאים לכך.

7.

לפיכך הבקשה נדחית אף ללא צורך בתגובה.