פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
5698/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש:
יצחק זוזיאשוילי
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 12.6.02 בעע"א 1198/02 שניתנה על-ידי סגן-נשיא ד'
בר-אופיר
בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיב: עו"ד גתית שריקי
החלטה
המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו עתירה, בגידרה טען כי הוא מופלה לרעה, בכל הנוגע לכמות ואיכות המזון שהוא מקבל בבית-הסוהר, לעומת אסיר אחר, אריה דרעי.
בית-המשפט המחוזי דחה את העתירה, בקובעו כי אין המדובר באפליה או בחוסר שוויון, שכן דרעי נמנה על קבוצת אסירים, שעל-פי אורח חייה זכאית לקבל אוכל בהכשר בד"צ; כי מזון זה מסופק אך למי שהצביע על-כך שאורח חייו לפני המאסר היה אורח חיים חרדי למהדרין; וכי המבקש, כאדם חילוני, זכאי לאוכל המוגש לכלל האסירים שאף הוא כשר.
מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגידרה חזר המבקש על טענותיו בפני בית-המשפט המחוזי, והטעים כי המזון שקיבל דרעי סופק ממסעדה יוקרתית, וכי העובדה שהמבקש חילוני אין בה כשלעצמה כדי להצדיק קבלת מזון שאיכותו פחותה באופן משמעותי מאיכות המזון לה זכה דרעי.
מנגד, טען המשיב, כי רוב המזון לאסירים נרכש על-ידי שירות בתי-הסוהר מצה"ל; כי בפקודת שירות בתי-הסוהר, נקבע הסדר מיוחד בעניינם של אסירים יהודים שומרי מצוות המקפידים על רמת כשרות מזון למהדרין; וכי המשיב, מכוח נוהג הקיים זה מכבר בשירות, מאפשר ליהודים שומרי מסורת, המבקשים לאכול מזון בהכשר מיוחד, לאכול מזון זה המסופק על-ידי ספק חיצוני. המשיב הוסיף וטען, כי דרעי ביקש לאכול מזון אשר הוכשר בהכשר מיוחד (הכשר של בית יוסף); כי המשיב פרסם מכרז להספקת מזון מסוג זה; כי אחד מתנאי המכרז היה שהמזון המסופק יהיה בטיב ובכמות השווים לאלה של המזון המסופק לאסירים האחרים; וכי המזון שסופק לדרעי התקבל אחת לשלושה ימים ובכמות מוגבלת, לעומת המזון שמסופק ליתר האסירים, המבושל מדי יום והכולל תוספות. המשיב הטעים, כי בשירות מתבצעות מעת לעת ביקורות שמטרתן לבדוק מבחינה איכותית וכמותית את המזון המתקבל מספק חיצוני, על-מנת להבטיח שהמזון עומד בתנאי המכרז, ודומה ברמתו למזון המסופק ליתר האסירים; וכי המזון שנרכש במסעדת ויצמן באשדוד עבור דרעי אכן דומה ברמתו, באיכותו ובכמותו למזון המסופק ליתר האסירים.
נוכח תשובת המשיב, הגעתי לכלל דעה, כי אין לקבל את טענותיו של המבקש. גם אם קיים שוני מסוים בין התפריט הניתן לאסירים, המבקשים לאכול מזון בהכשר מיוחד, לבין התפריט הניתן ליתר האסירים, הרי ששוני זה – המתחייב מכך שהמזון מתקבל מספקים שונים – אינו משמעותי, וזאת נוכח מאמציו המפורטים של המשיב להבטיח כי המזון המסופק לכלל האסירים יהיה דומה באיכותו ובכמותו ככל שניתן.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, י"ד בחשוון תשס"ג
(20.10.02).
ש
ו פ ט ת