רע"ב 5959/21 ראאד צאלח מחאג'נה נ. שירות בתי הסוהר

1.

המבקש, אסיר ביטחוני, הורשע בביצוע עבירות של תמיכה בהתאחדות בלתי-מותרת והסתה לטרור. לאחר הרשעתו, נגזרו על המבקש 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, ובנוסף הופעל גם עונש מאסר על-תנאי, שהיה תלוי ועומד נגדו. סך הכל, נגזרו על המבקש 28 חודשי מאסר לריצוי בפועל (ת"פ 49376-08-17).

2.

המבקש החל לרצות את עונש המאסר ביום 16.8.2020. קודם לכן, בין השנים 2018-2017, שהה במעצר עד תום ההליכים, למשך 11 חודשים, ובהמשך שוחרר לביתו, למעצר בפיקוח אלקטרוני, עד לכניסתו למאסר. מאז תחילת מאסרו ועד כה, מוחזק המבקש בהפרדת יחיד, מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה, ומניעת פגיעה בסדר הציבורי והמשמעת בבית הסוהר.

3.

תחילה הוחזק המבקש בהפרדת יחיד מינהלית , וזו הוארכה מעת לעת, באישור הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר, כקבוע בסעיף 19ג לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן: הפקודה ). בחלוף 6 חודשים, התבקש בית המשפט המחוזי לאשר את המשך החזקת המבקש בהפרדת יחיד, בהתאם למתווה המעוגן בסעיף 19ה לפקודה. לאחר שדן בדבר, ובחן את החומר הגלוי והחסוי שהובא לעיונו, אישר בית המשפט המחוזי, ביום 3.3.2021, את המשך החזקת המבקש בהפרדת יחיד. זאת, משמצא כי ההפרדה אכן דרושה לשם שמירה על ביטחון המדינה, ועל הסדר והמשמעת בבית הסוהר. כלשון בית המשפט המחוזי: "האמת ניתנת להאמר כי המידעים המפורטים ביותר אודות מידת השפעתו של המשיב על הציבור הערבי ומידת המסוכנות הנשקפת מכך מפורטים בגזר הדין שניתן בעניינו. בין החומר החסוי שהוצג לעיוני קיימת גם חוות דעת סודית של חטיבת המודיעין בשב"ס מיום 21.1.21, אשר בה קיימת התייחסות בין היתר למידת ההשפעה של המשיב על ציבור רחב, וכן על מידת המסוכנות הנובעת מכך, אשר מטבע הדברים לא אוכל לפרט מעבר למה שציינתי. לכך יש להוסיף, סקירה תמציתית נוספת של מודיעין מחוז דרום מאתמול וכן למידעים נוספים שתומכים בדברים הללו ואסתפק בהפניה לידיעה בולטת אחת [...], אשר יש באמור בה כדי ללמד על מידת המסוכנות הנשקפת מהתנהלותו של המשיב" . בית המשפט המחוזי הוסיף, כי "נעש[ת]ה בדיקה לבדוק אפשרות שילובו של המשיב בהפרדה זוגית, אולם לא נמצאה היתכנות לכך כפי שעולה מחוות דעת [...], אשר העדכון האחרון שבה מיום 14.12.20" . בית המשפט המחוזי נעתר אפוא לבקשת שירות בתי הסוהר, והורה על המשך החזקת המבקש בהפרדת יחיד, למשך 6 חודשים נוספים; עד יום 14.8.2021.

4.

לקראת תום תקופה זו, פנה שירות בתי הסוהר פעם נוספת לבית המשפט המחוזי, בבקשה לאשר את המשך החזקת המבקש בהפרדת יחיד, למשך כ-5 חודשים נוספים, אשר יסתיימו למעשה עם תום תקופת מאסרו. בבקשה נטען, כי הדבר נחוץ לצורך שמירה על ביטחון המדינה, ועל הסדר והמשמעת בבית הסוהר. באופן ספציפי נטען, כי מדובר באסיר ביטחוני מתוקשר, בעל השפעה על הציבור הערבי, שקיימת לגביו אפשרות כי יעביר מסרים בעייתיים אל מחוץ לכותלי בית הסוהר. בנוסף, קיים חשש כי אם ישהה באגפים רגילים, יווצר סביבו מעגל כוח, שיביא לפעילות שלילית בתוככי בית הסוהר. עוד נטען, כי מידע שהתקבל במהלך מאסרו של המבקש, מצביע על "כוונות להזדהות עם אסירים" , ועל העברת מסרים לתמיכה בהפגנות ומהומות, כך שקיים צורך בהמשך החזקתו בהפרדת יחיד.

5.

לקראת המועד שנקבע לדיון בבקשה, פנו באי-כוח המבקש לבית המשפט המחוזי, וביקשו להורות על התייצבות הגורמים הרלבנטיים מטעם שירות בתי הסוהר לדיון, על מנת שניתן יהיה לחקור אותם על עמדתם. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, ובהמשך דחה גם בקשה לעיון חוזר. זאת מן הטעם, כי "בקשה להארכת הפרדה מתבררת ע"פ תשתית ראייתית מנהלית, ובמסגרת הליך זה אין מקום ברגיל לשמיעת עדויות, וודאי לא לחקירת גורמים אצל הרשות" . בית המשפט המחוזי הוסיף, כי "ככל שיסבור ביהמ"ש במהלך הדיון כי יש צורך בהשלמת מידע עובדתי, מוסמך הוא כמובן להורות על כך והצדדים רשאים כמובן לפרט במסגרת הדיון טענותיהם בהקשר זה" .

6.

ביום 18.8.2021 התקיים דיון בבקשה, ובמסגרתו, לאחר שמיעת טענות הצדדים, עיין בית המשפט המחוזי – בהסכמת ב"כ המבקש – בחומר החסוי בעניינו של המבקש. בתום הדיון, קבע בית המשפט המחוזי כדברים האלה: "בחנתי את החומר המודיעיני הרב בעניינו של המשיב. [...] מבין המסמכים קיימים מסמכים המראים לכאורה פעילות עקבית של המשיב לאורך שנים, ועד סמוך להגשת הבקשה, שמשמעה הסתה של יחידים או של הציבור בפעילות נגד כוחות הביטחון, פעילות העשויה על פני הדברים לפגוע בביטחון המדינה והציבור. מידע זה מצטרף להרשעתו של המשיב בעבירות ההסתה והתמיכה בארגון שאינו מותר כמפורט בכתב האישום שבגינו הורשע, וסבורני כי יש בהם לבסס את המסקנה, שלפיה המשיב אכן איננו יכול להימצא כעת באגף 'רגיל'" . על כך הוסיף בית המשפט המחוזי וציין, כי "במסגרת החומר שהועמד לעיון בית המשפט הוגש גם דוח בהתייחס לאפשרות של השמת המשיב בהפרדה זוגית או באגף שמור כאשר אין היתכנות לכך על פי הדוח הרלוונטי. במהלך הדיון הועלו הצעות שונות מצד המשיב ואולם המדובר בהצעות תיאורטיות וככל שב"כ המשיב סבור כי יש בהן ממש רשאי כמובן להפנות בקשה מנהלית בעניין לרשויות שב"ס" . משכך נקבע, "כי יש לקבל את הבקשה ולהאריך את תקופת ההחזקה בהפרדת יחיד כמבוקש" .

7.

מכאן בקשת רשות הערעור דנן. המבקש טוען, כי היה על בית המשפט המחוזי להעתר לבקשתו, לזמן את גורמי שירות בתי הסוהר לדיון, ולאפשר לו לחקור אותם על עמדתם. המבקש סבור, כי כאשר עסקינן בזכויות יסוד בסיסיות, יש לאפשר בירור מלא ומקיף של מכלול העובדות והנתונים, בין היתר באמצעות זימון הגורמים לדיון, כך שניתן יהיה לחקרם מעל דוכן העדים. עוד טוען המבקש, כי החזקתו בהפרדת יחיד אינה נובעת מהתנהגות שלילית מצדו בתקופת המאסר, כי אם מחששות ספקולטיביים של גורמי שירות בתי הסוהר ביחס לכוונותיו ויכולותיו, וכל מטרתה – מניעתית גרידא. לטענת המבקש, שיקולים אלה מקומם לא יכירם בהפרדת יחיד, שהיא קשה וחמורה, ואין בהם כדי להצדיקהּ. המבקש מוסיף, כי גם החומר החסוי בעניינו, אינו אלא 'ניתוח תקשורתי' של הידוע על אודותיו, ועל כן, גם בו אין די כדי לפגוע באופן כה חמור בזכויותיו. עוד נטען, כי לא נעשה ניסיון כֵּן ונחוש לתור אחר חלופה אחרת עבורו, לבד מהמשך החזקתו בהפרדת יחיד; כי הדוח הסוציאלי שצורף לבקשה אינו משקף נאמנה את מצבו, וכמוהו גם הדוח הרפואי; וכי המשך החזקתו בהפרדת יחיד עולה כדי עינוי של ממש.

8.

שירות בתי הסוהר מצדו הגיש תגובה לבקשה, וכמו כן צירף לעיוננו את החומר החסוי שהובא לפני בית המשפט המחוזי, במעטפה חתומה. בתגובה נטען, כי יש לדחות את הבקשה על הסף, משום שהיא אינה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית-כללית, החורגת מעניינו הפרטני של המבקש. בתוך כך, בהתייחס לטענות שהעלה המבקש לגבי אי-זימון הגורמים הרלבנטיים לדיון, הפנה שירות בתי הסוהר לסעיף 19ח לפקודה, המקנה לבית המשפט סמכות, בעת דיון בבקשה כאמור, "לסטות מדיני הראיות ולשמוע ראיות במעמד צד אחד" . עוד טוען שירות בתי הסוהר, כי המבקש לא נימק מדוע יש לסטות במקרה זה מכללי הדיון המקובלים, ולאפשר חקירה נגדית של הגורמים הנוגעים בדבר, הגם שבכגון דא נהוג לבחון את הבקשה על יסוד תשתית ראייתית מינהלית, ללא חקירת עדים. למעלה מן הצורך נטען, כי דין הבקשה להידחות גם לגופה. צוין, כי המשך החזקתו של המבקש בהפרדת יחיד – נחוצה ביותר, לשם שמירה על ביטחון המדינה, ולצורך הגנה על המשמעת ואורח החיים התקין בבית הסוהר. לעניין זה, שב שירות בתי הסוהר על הדברים שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי, לגבי מידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב, אם יוחזק באגפים הרגילים, והפנה לחומר החסוי, אשר לדבריו כולל מסמכים רלבנטיים שונים, המעידים על פעילות הסתה מצד המבקש נגד כוחות הביטחון. לסיום נטען, כי כלל החלופות נשקלו בקפידה, אך משלא נמצאה להן היתכנות מעשית, לא נותרה ברירה אלא להוסיף ולהחזיק את המבקש בהפרדת יחיד. נטען אפוא, כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, הן על הסף הן לגופה.

9.

לאחר עיון בבקשה, בתגובת שירות בתי הסוהר ובחומר החסוי שצורף לה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. עניינו של המבקש אינו מעורר שאלה כללית, בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, העשויה להצדיק מתן רשות ערעור. הלכה למעשה, בקשת המבקש כולה, אינה עוסקת אלא בעניינו הפרטני-שלו, ובנסיבותיו הקונקרטיות, ולא נטען בה לקיומה של שאלה משפטית כללית כאמור. על כן, כבר מטעם זה, דין הבקשה להידחות על הסף. מעבר לנדרש, אוסיף גם לגופם של דברים: עיינתי בחומר החסוי שהונח לפנַי, וגם התמונה המצטיירת ממנו, ודאי בצירוף החומר הגלוי הקיים בעניינו של המבקש, לא הביאוני למסקנה שונה. אמנם, כמה ידיעות שנכללו בחומר החסוי, אינן מעלות או מורידות לגבי מידת מסוכנותו של המבקש, ואין בהן כדי להכריע לכאן או לכאן. ברם, בחומר החסוי ישנן גם מספר ידיעות, המעידות על העברת מסרים לתמיכה בהפגנות ומהומות, ועל הזדהות עם מסרים אלימים וקיצוניים. אשר על כן, בהינתן מעמדו הרם של המבקש בחוגי פעילותו הקיצונית, ובשים לב לפעילותו הביטחונית קודם מאסרו, ולעבירות שבהן הורשע, דומה כי קיים בסיס לחשש שמביע שירות בתי הסוהר, כי אם יֵצֵא המבקש מהפרדה, עלול להיווצר כוח רב סביבו, שיגייס אסירים, ויניע פעילות שלילית בתוככי בית הסוהר, שמא אף מחוצה לו. אין מנוס אפוא, מהמשך החזקת המבקש בהפרדת יחיד.

10.

אמנם, המבקש טוען, כאמור, כי היה על בית המשפט לאפשר לו לחקור את גורמי שירות בתי הסוהר, חקירה נגדית, קודם להכרעה בבקשה. ואולם, לא מצאתי ממש בטענה זו. כטענת שירות בתי הסוהר, בקשה להפרדת יחיד – בדומה לעניינים רבים אחרים מתחום שיקול הדעת, של גורמי שירות בתי הסוהר בפרט, או של רשויות מינהליות בכלל – נבחנת על יסוד תשתית ראייתית מינהלית, ולא על סמך עדויות וחקירות נגדיות. על אחת כמה וכמה, מקום שבו רשאי בית המשפט לסטות מדיני הראיות, ולשמוע ראיות במעמד צד אחד, כהוראת סעיף 19ח לפקודה, ובפרט מקום שבו לא נמצא טעם טוב לסטות מן המקובל והנהוג בכגון דא. מעבר לכך, כפי שציין בית המשפט המחוזי, אם ימצֵא "במהלך הדיון כי יש צורך בהשלמת מידע עובדתי, מוסמך הוא כמובן להורות על כך והצדדים רשאים כמובן לפרט במסגרת הדיון טענותיהם בהקשר זה" . מן הטעמים האלה, לא מצאתי ממש גם בטענה זו של המבקש.

11.

אשר לטענת המבקש, כי לא נעשה מאמץ ראוי לאתר עבורו חלופות אחרות, לבד מהמשך החזקתו בהפרדת יחיד; הרי שגם טענתו זו – דינה להידחות. בחנתי את חוות הדעת העדכנית שהוגשה על-ידי שירות בתי הסוהר, ומצאתי כי נעשה ניסיון כֵּן, ממשי, לתור אחר חלופה אחרת, אך כזאת לא נמצאה. כך או כך, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, ככל שהמבקש סבור כי קיימת חלופה מעשית אחרת, שלא מוצתה כיאות, באפשרותו להגיש בקשה בעניין זה לגורמים הרלבנטיים בשירות בתי הסוהר, וחזקה כי זו תיבחן על-ידם.

12.

אשר על כן, דין בקשת רשות הערעור להידחות, הן על הסף הן לגופה – והיא נדחית בזאת. לעת הזאת, בהעדר חלופות אחרות, ומשמצאתי כי הדבר דרוש לצורך שמירה על ביטחון המדינה, ולשם מניעת פגיעה ממשית במשמעת ובאורח החיים התקין בבית הסוהר – אין מנוס מלהוסיף ולהחזיק את המבקש בהפרדת יחיד, עד תום תקופת מאסרו.

אין צו להוצאות.