רע"ב 6153/10 טורק כאמל נ. מדינת ישראל

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' סגן הנשיא א' טל ), בה נדחתה עתירת המבקש להתיר לו לצאת לחופשה מיוחדת כדי לבקר את בתו המאושפזת באשפוז יום בבית החולים "שיבא" בתל השומר, לצורך טיפול במחלת הסרטן ממנה היא סובלת.

המבקש מרצה עונש מאסר של 26 שנים לריצוי בפועל, בגין עבירות מרובות של סיוע למעשה רצח, קשירת קשר לרצח, גרימה של חבלה בכוונה מחמירה, סיוע לגרימת חבלה בכוונה מחמירה, שיבוש מהלכי משפט ובידוי ראיות. במהלך השנה האחרונה ביקש המבקש מספר פעמים לצאת לחופשות, ובקשותיו נדחו. בעקבות זאת הגיש המבקש מספר עתירות כנגד ההחלטות שלא לשחררו לחופשה, עתירות אלו נדחו אף הן. בין השאר, נדחתה עתירה של המבקש בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ביום 17.03.2010, וביום 08.06.2010 דחה בית המשפט המחוזי עתירה נוספת, בקבעו כי העתירה הוגשה מוקדם מדי אחרי דחיית העתירה הקודמת, וכי על המבקש לפנות שוב בעניין זה לא לפני חודש אוקטובר 2010.

2.

באותה העת פנה המבקש לרשויות הכלא וביקש כי יתירו לו לצאת לחופשה מיוחדת כדי לבקר את בתו, הבקשה נדחתה בשל מסוכנותו של המבקש. בהחלטתו, התחשב שירות בתי הסוהר בחשבון גם בהתנהגותו השלילית של המבקש וכן נשקלה חומרת העבירות בהן הורשע. בעקבות זאת הגיש המבקש עתירה נוספת לבית המשפט המחוזי וביקש בשנית כי תינתן לו הרשות לצאת לחופשה כדי לבקר את בתו. בית המשפט המחוזי עיין בחומר החסוי הקיים בעניינו של המבקש, וקבע כי על-אף שאין להקל ראש בבקשת המבקש לשהות לצד בתו במהלך הטיפול, קיים חשש משמעותי כי אם יצא המבקש מחוץ לכתלי בית הסוהר – יסכן את שלום הציבור. בית המשפט פסק כי החשש האמור גובר על רצונו של המבקש לשהות לצד בתו בבית החולים. לאור זאת דחה בית המשפט המחוזי את עתירתו של המבקש. בית המשפט ציין בנוסף כי קיימת למבקש אפשרות חלופית, והיא לבקש משירות בתי הסוהר לצאת לבקר את בתו בליווי סוהרים. אפשרות זו נשללה אותה עת על ידי המבקש עצמו.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסבה הבקשה שלפני. המבקש מבקש עתה כי יערך דיון נוסף בבקשתו לצאת לחופשה וכי תינתן לו האפשרות לבקר את בתו בזמן הטיפולים בבית החולים. לטענת המבקש המידעים החסויים שקיימים בעניינו, המצביעים על מסוכנותו לציבור, ועליהם מסתמכת המשיבה – הינם שקריים או שאינם עדכניים. לטענת המבקש, המידע הקיים בעניינו ניתן מפיהם של אסירים שלהם אינטרס להתנכל לו, והוא אינו אמין.

3.

המשיבה טוענת כי יש לדחות את הערעור על הסף, שכן היא אינה מעלה שאלה משפטית כללית או שאלה בעלת עניין ציבורי החורג מעניינו של המבקש. לטענת המשיבה, רשות ערעור על עתירת אסיר תינתן רק במקרים חריגים, ואילו בעניינו של המבקש לא מתקיימות נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן המצדיקות היענות לבקשה. עוד טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות גם לגופה. לגישת המשיבה החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה בהתאם להוראות הדין ולאחר שכל הנתונים הרלוונטיים לעניינו של המבקש נשקלו, והמבקש לא מצביע על כל פגם שהתקבל בהחלטה ומצדיק התערבות בה. המשיבה מוסיפה כי חופשה אינה זכות הנתונה לאסיר, אלא פריבילגיה שהענקתה נתונה לשיקול דעתן של הרשויות. בעניינו של המבקש קיים מידע מודיעיני עדכני לפיו קיימת סכנה לשלום הציבור ולביטחונו אילו ישוחרר המבקש לחופשה. שיקול זה גובר על הרצון של המבקש לשהות לצד בתו, לטענת המשיבה. המשיבה מציינת עוד כי המבקש פנה לאחרונה לרשויות הכלא בבקשה לצאת ולבקר את בתו בליווי סוהרים, כפי שהעלה בית המשפט המחוזי. ההחלטה בבקשה זו צריכה להתקבל בימים הקרובים.

4.

דין הבקשה להידחות. בקשתו של המבקש לצאת לחופשה מיוחדת נבחנה על ידי שירות בתי הסוהר, שהחליטו שלא להיעתר לה. החלטה זו נדונה בפני בית המשפט המחוזי. עתה מעוניין המבקש כי עניינו יידון בפני ערכאה נוספת. אולם הלכה ידועה היא כי רשות ערעור על עתירת אסיר תינתן רק בנסיבות מיוחדות, בהן מעלה הבקשה שאלה משפטית החורגת מעניינו הפרטני של האסיר (ראו רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 26.06.86)). במקרה דנן הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית והיא עוסקת בנסיבותיו הפרטניות של המבקש בלבד. המבקש אינו מצביע על חשיבות עקרונית או על טעם אחר לדון בעניינו בערכאה נוספת. יש להניח ולקוות כי בקשתו החלופית של העותר תטופל בהקדם האפשרי.

על-כן, הבקשה נדחית.