פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"ב
6171/97
בפני:
כבוד השופט ת' אור
ה
מבקש
:
ח'ליל עבדאלמג'יד אבו רג'ב
נגד
המשיב
:
ועדת
השחרורים בגוש צפון
בקשת
רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת במסגרת עתירה 1445/97 מיום
5.10.97 שניתן על ידי כבוד השופטים י' אברמוביץ, ג' גינת ונ' ממן
בשם
המבקש: עו"ד ס' אבו חוסיין
החלטה
1.בקשתו של המבקש היא לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 5.10.97, בו נדחתה העתירה בתיק ע"ש 1445/97 שהגיש המבקש כנגד החלטת וועדת השחרורים של גוש צפון מיום 9.7.97, שלא לשחררו שחרור מוקדם.
המבקש מרצה מאסר לתקופה של 11 שנים בגין עבירות של חברות בארגון טרור בשני מקרים של חטיפה לשם רצח וסחיטה, בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות של חשודים בשיתוף פעולה עם השלטונות, בהצתת בית מגורים ובהריגתו של אחד הנחקרים בשיתוף פעולה.
2.טענתו האחת של המבקש היא שהופלה לרעה ביחס לאחר אשר נדון עמו בגין עבירות דומות למאסר לתקופה של 11 שנים. אלא, כפי שציינה וועדת השחרורים, מצבו של המבקש שונה משל האחר כבר מהטעם שהתנהגותו של האחר בכלא היתה תקינה לחלוטין, בעוד והמבקש איים בעת מאסרו על זקיף, הבריח אשגרים ונטל חלק בהתפרעות אלימה בכלא אשקלון, מעשים בגינם הועמד לדין משמעתי. הנה כי כן, היה יסוד ליחס השונה כלפי המבקש מזה אשר לו זכה האחר.
אכן, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נפלה שגגה, כשסבר בית המשפט שהאחר נדון ל7- שנות מאסר. אך על אף שגגה זו, אין להתערב בהחלטת וועדת השחרורים, כשסרבה לבקשת המבקש לשחרורו המוקדם, נוכח ההבחנה בין השניים כמבואר לעיל.
3.טענה אחרת של המבקש היא שלא ניתן לו לעיין בחוות הדעת של שירות בתי הסוהר, שנמסרה לוועדת השחרורים. אלא שבהופיעו בפני וועדת השחרורים לא ביקש המבקש לעיין בחוות דעת זו. ובלאו הרי, האמור בחוות הדעת הובהר למבקש במהלך הדיון. כל שכוללת, למעשה, חוות הדעת היא דיווח בדבר עבירות המשמעת של המבקש במהלך מאסרו.
4.עיינתי בבקשה, בהחלטת וועדת השחרורים ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ונחה דעתי שאין הבקשה מעלה שאלות בעלות חשיבות אשר יצדיקו התערבות בהחלטת וועדת השחרורים.
הבקשה לרשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, יב' בחשון התשנ"ח
(12.11.97).
ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
עכב/
97061710.
E03