החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"ב 6171/97 ח'ליל עבדאלמגיד אבו רג'ב נ. ועדת השחרורים בגוש צפון

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · שחרור מוקדם ממאסרבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת, שדחה עתירה כנגד החלטת וועדת השחרורים שלא לשחררו שחרור מוקדם

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על פסק דין שאישר את סירובה של ועדת השחרורים לשחרר מוקדם אסיר שהורשע בעבירות טרור וחטיפה. נקבע כי ההבחנה בהתנהגות הכלאית בין המבקש לאחר מצדיקה את היחס השונה, ולמרות שגגה בפסק הדין המחוזי, אין מקום להתערבות. טענת אי-מתן עיון בחוות הדעת נדחתה, שכן המבקש לא ביקש לעיין בה והדברים הובהרו לו בדיון.

העובדות

המבקש מרצה מאסר של 11 שנים בגין חברות בארגון טרור, חטיפה, סחיטה, חבלה חמורה, הצתה והריגה. ועדת השחרורים סירבה לשחררו שחרור מוקדם. המבקש טען להפליה ביחס לאחר שנדון בעבירות דומות לאותה תקופה, והתנהגותו בכלא כללה איומים, הברחת אשגרים והתפרעות, שבגינם הועמד לדין משמעתי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הופלה המבקש לרעה ביחס לאחר שנדון בגין עבירות דומות למאסר של 11 שנים?
  2. 2.האם יש מקום להתערב בהחלטת וועדת השחרורים שלא לשחררו שחרור מוקדם?
  3. 3.האם זכותו של המבקש לעיין בחוות דעת שירות בתי הסוהר נפגעה?

הלכות

  1. 1

    הבחנה בהתנהגות הכלאית בין המבקש לאחר מצדיקה יחס שונה בשחרור מוקדם, ואין הפליה לרעה כאשר הבדל זה קיים.

    ״מצבו של המבקש שונה משל האחר כבר מהטעם שהתנהגותו של האחר בכלא היתה תקינה לחלוטין״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טעות של בית המשפט המחוזי בציון תקופת המאסר של האחר אינה מצדיקה התערבות בהחלטת וועדת השחרורים כאשר קיימת הבחנה ממשית בין המקרים.

    ״אך על אף שגגה זו, אין להתערב בהחלטת וועדת השחרורים, כשסרבה לבקשת המבקש לשחרורו המוקדם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שחרור מוקדם
  • וועדת השחרורים
  • רשות ערעור
  • מאסר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"ב

6171/97

בפני:

כבוד השופט ת' אור

ה

מבקש

:

ח'ליל עבדאלמג'יד אבו רג'ב

נגד

המשיב

:

ועדת

השחרורים בגוש צפון

בקשת

רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת במסגרת עתירה 1445/97 מיום

5.10.97 שניתן על ידי כבוד השופטים י' אברמוביץ, ג' גינת ונ' ממן

בשם

המבקש: עו"ד ס' אבו חוסיין

החלטה

1.בקשתו של המבקש היא לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 5.10.97, בו נדחתה העתירה בתיק ע"ש 1445/97 שהגיש המבקש כנגד החלטת וועדת השחרורים של גוש צפון מיום 9.7.97, שלא לשחררו שחרור מוקדם.

המבקש מרצה מאסר לתקופה של 11 שנים בגין עבירות של חברות בארגון טרור בשני מקרים של חטיפה לשם רצח וסחיטה, בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות של חשודים בשיתוף פעולה עם השלטונות, בהצתת בית מגורים ובהריגתו של אחד הנחקרים בשיתוף פעולה.

2.טענתו האחת של המבקש היא שהופלה לרעה ביחס לאחר אשר נדון עמו בגין עבירות דומות למאסר לתקופה של 11 שנים. אלא, כפי שציינה וועדת השחרורים, מצבו של המבקש שונה משל האחר כבר מהטעם שהתנהגותו של האחר בכלא היתה תקינה לחלוטין, בעוד והמבקש איים בעת מאסרו על זקיף, הבריח אשגרים ונטל חלק בהתפרעות אלימה בכלא אשקלון, מעשים בגינם הועמד לדין משמעתי. הנה כי כן, היה יסוד ליחס השונה כלפי המבקש מזה אשר לו זכה האחר.

אכן, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נפלה שגגה, כשסבר בית המשפט שהאחר נדון ל7- שנות מאסר. אך על אף שגגה זו, אין להתערב בהחלטת וועדת השחרורים, כשסרבה לבקשת המבקש לשחרורו המוקדם, נוכח ההבחנה בין השניים כמבואר לעיל.

3.טענה אחרת של המבקש היא שלא ניתן לו לעיין בחוות הדעת של שירות בתי הסוהר, שנמסרה לוועדת השחרורים. אלא שבהופיעו בפני וועדת השחרורים לא ביקש המבקש לעיין בחוות דעת זו. ובלאו הרי, האמור בחוות הדעת הובהר למבקש במהלך הדיון. כל שכוללת, למעשה, חוות הדעת היא דיווח בדבר עבירות המשמעת של המבקש במהלך מאסרו.

4.עיינתי בבקשה, בהחלטת וועדת השחרורים ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ונחה דעתי שאין הבקשה מעלה שאלות בעלות חשיבות אשר יצדיקו התערבות בהחלטת וועדת השחרורים.

הבקשה לרשות ערעור נדחית.

ניתנה היום, יב' בחשון התשנ"ח

(12.11.97).

ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

עכב/

97061710.

E03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 2096/98היועץ המשפטי לממשלה נ. ועדת השחרורים - בית סוהר "אשל"פסק-דין

הלכות

  1. 1הבחנה בהתנהגות הכלאית בין המבקש לאחר מצדיקה יחס שונה בשחרור מוקדם, ואין הפליה לרעה כאשר הבדל זה קיים.
  2. 2טעות של בית המשפט המחוזי בציון תקופת המאסר של האחר אינה מצדיקה התערבות בהחלטת וועדת השחרורים כאשר קיימת הבחנה ממשית בין המקרים.