רע"ב 6174/12 אדם דפס נ. שירות בתי הסוהר

לפני כשעה הונחה על שולחני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' חזק ), מיום 19.8.2012 בעת"א 3017-08-12, במסגרתה נדחתה עתירת המבקש לאפשר לו לצאת לטקס ברית מילה של בנו, שצפוי להתקיים היום בשעה 16:00.

1.

המבקש מרצה עונש מאסר של 11 חודשים (מתוכם ריצה עד כה למעלה מ-7 חודשים). מדובר במאסר שלישי של המבקש. המבקש סווג בקטגוריה "ב1" של שירות בתי הסוהר, שמשמעותה כי מדובר באסיר שרשאי לצאת לחופשות בכפוף לאישור שירות בתי הסוהר.

2.

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי עתירה לצאת לטקס ברית המילה של בנו, שצפוי להתקיים היום, 20.8.2012, בשעה 16:00 באשדוד. בתמצית, טען המבקש כי יציאה לחופשה של המבקש לברית מילה של בנו הינה דבר בסיסי והומניטארי, וכי שירות בתי הסוהר מאפשר יציאה לברית מילה גם לאסירים שמסווגים כאסירים שאינם רשאים לצאת לחופשות. עוד נטען כי משפחתו של המבקש הינה משפחה נורמטיבית – אימו הינה סוהרת בכלא שקמה ובן דודו של אביו הינו מפקד תחנת משטרת אשדוד לשעבר – וכי הוצעו ערבים טובים שיפקחו על המבקש למשך האירוע. הודגש כי המבקש אינו מבקש לצאת לאירוע בליווי אנשי שירות בתי הסוהר. נטען כי גם חומר מודיעיני כשלעצמו לא יהיה בו כדי למנוע יציאת אסיר לברית המילה של בנו, למעט במצבים חריגים.

3.

שירות בתי הסוהר התנגד לבקשה, כאשר נטען כי ישנו חומר מודיעיני של שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל שמשקלו ניכר המטה את הכף כנגד היעתרות לבקשת היציאה. נטען כי סיווגו של המבקש בקטגוריה "ב1" אין פירושו כי הוא זכאי לצאת אוטומטית לחופשה, אלא כי הוא רשאי לצאת לחופשה בכפוף לאישור הגורמים הרלוונטיים בשירות בתי הסוהר. לשאלת בית המשפט המחוזי, השיב שירות בתי הסוהר כי ככל שהמבקש יגיש בקשה ליציאה לבית בו יימצא התינוק, הבקשה תישקל בחיוב, בתנאי שהיציאה תתבצע במועד שיתואם מראש ובליווי אנשי שירות בתי הסוהר.

4.

בית המשפט קיים דיון ביום 19.8.2012 ומיד בתום הדיון ניתנה החלטתו, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש. צוין כי אין מחלוקת שבבואו של בית המשפט להכריע בבקשת אסיר לצאת לברית מילה של בנו על בית המשפט לנהוג ביתר דקדקנות וכי רק במקרים חריגים תימנע השתתפותו של אסיר בברית המילה של בנו. בית המשפט ציין כי מעיון בחומר המודיעיני שהוצג לו בעניינו של המבקש עולה כי מדובר במספר מידעים הנוגעים למבקש וכי מדובר במידע עדכני וקונקרטי המציג מסוכנות מצד המבקש. בית המשפט קבע כי לאור החומר המודיעיני שהוצג לו, מדובר במקרה חריג שבמסגרתו לא ניתן להתיר את יציאת המבקש לחופשה.

5.

במסגרת הבקשה שלפני טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי שגה בקובעו שאין מקום לאפשר את יציאתו לחופשה על בסיס החומר המודיעיני, מבלי ששקל אף אמצעי חלופי שיכול לאיין את המסוכנות שעולה מהמבקש (כגון הצעת המבקש כי יציאתו תלווה ותפוקח על ידי אימו ובן דודו של אביו הנ"ל). נטען כי היה על בית המשפט המחוזי לשקול במכלול השיקולים את זכותו של המבקש להשתתף באירוע דתי חשוב וחד פעמי ואת הערבים-המפקחים שהוצעו על ידי המבקש. לפיכך, נטען כי ההחלטה לוקה בחוסר סבירות ממשי. עוד נטען כי מדובר בבקשה עקרונית, שחורגת מנסיבות המקרה הפרטני ומעוררת שאלה משפטית כללית המצדיקה מתן רשות ערעור.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטת בית המשפט המחוזי, ובשים לב לסד הזמנים הדחוק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

7.

בפסיקתו של בית משפט זה מושרש היטב הכלל לפיו רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בעתירות אסיר אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק במקרים בהם מתגלית בעיה משפטית בעלת חשיבות או נושא אחר שהוא בעל חשיבות כללית [ראו, בין היתר, רע"ב 7/86

וייל נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 26.6.1986); רע"ב 2410/93 מדינת ישראל נ' לוי , פ"ד מז(3) 802 (1993)]. כך גם בכל הנוגע למתן רשות ערעור על החלטות בית המשפט בעתירות אסיר שעניינן החלטות שירות בתי הסוהר בנוגע ליציאת אסירים לחופשה. עתירות אלה הינן שכיחות במיוחד, ובפסיקתו של בית משפט זה נקבע במפורש, ולא אחת, כי לאסיר אין זכות קנויה לחופשה בעת היותו במאסר, וכי מדובר בפריבילגיה הנתונה לשיקול דעת הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר [להרחבה בנקודה זו, ראו בין היתר: רע"ב 623/12 צאפאנא נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 14.3.2012)].

8.

לא מצאתי כי הבקשה דנן מצדיקה מתן רשות ערעור. בניגוד לטענות המבקש, אין המדובר בבקשה בעלת חשיבות משפטית או כללית, אלא בבקשה הנטועה כל כולה בעובדות המקרה ובחומר המודיעיני שהוצג לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי עיין בחומר המודיעיני שהוצג לו בעניינו של המבקש והחליט כי חומר זה גובר בנסיבות העניין על השיקול ההומניטארי בדבר יציאתו לטקס ברית המילה של בנו. איני סבור שיש מקום להתערב בנסיבות העניין בשיקול הדעת של בית המשפט המחוזי. ודוק, ההחלטה בבקשת יציאה לחופשה של אסיר הינה כמעט תמיד פרי איזון ספציפי בין השיקולים השונים שנוגעים לאותו אסיר. כפועל יוצא מדובר בהחלטה ששיקול הדעת המוקנה לערכאה המבררת במסגרתה הינו רחב, ובהתאם נטייתו של בית משפט זה במסגרת בקשת רשות ערעור תהיה לכיוון התערבות מינימאלית וזהירה בהחלטות מסוג זה.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.