רע"ב 618/19 פלוני נ. שרות בתי הסוהר

השופט נ' הנדל:

1.מונחת לפנינו בקשה למתן רשות ערעור כנגד החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בלוד (כב' השופטת מ' ברנט ), בה נעתר בית המשפט לבקשת המדינה, והורה על המשך החזקת המבקש בהפרדת יחיד חודשיים נוספים, החל מתאריך 10.1.2019.

נדגיש מיד כי העניין מורכב וסבוך. ניתן למנות מספר שיקולים התומכים בעמדת המבקש: ראשית, הסנקציה של החזקת אסיר בהפרדת יחיד קשה היא. כל אדם הוא יצור חברתי עם צרכים חברתיים. שנית, המבקש הוא קטין. שלישית, הוא נדון לעונש מאסר בפועל לתקופה של עשרים וחמישה חודשים, בגין עבירת אלימות, כך שעל פני הדברים המקרה אינו מצדיק את הסנקציה האמורה. רביעית, המבקש מצוי בהפרדה למעלה משנה.

לכן, ודאי צודקת באת כוח המבקש כי יש לבחון את המקרה בזהירות רבה. ואולם, אל מול כל אלה עומדת התנהגות המערער בין כותלי בית המאסר, לרבות מעשי תקיפה קשים, גם כלפי קטינים, כמו גם מעשי עבירה נוספים כלפי הסוהרים.

2.שמענו את הצדדים ועיינו בחומר החסוי. בית המשפט קמא היה מודע לצורך לבחון את מצבו של המבקש באופן עיתי. הביקורת מלווה גם בתקווה שהמבקש יתקן את דרכיו, ולא יהיה צורך להפעיל נגדו את סנקציית ההפרדה.

בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין זכות ערעור, ובית המשפט רשאי לשקול שיקולים שונים. המצב כרגע הוא שאנו מצויים באמצע פברואר, והחודשיים אמורים להסתיים ביום 9.3.2019. מאסרו של המבקש אמור להסתיים כשבועיים לאחר מכן. נראה לנו כי נכון ומידתי יותר לקצר את התקופה, באופן שניתן יהיה לבדוק את הצורך להפעיל את הסנקציה נגד המבקש במועד קרוב יותר, שיעניק משמעות להחלטה שתינתן. זאת, כמובן, מבלי להביע עמדה ביחס להחלטות שיינתנו בעתיד על ידי שב"ס ועל ידי בית המשפט המינהלי במידת הצורך.

3.מהסיבות שפורטו לעיל וייחוד המקרה, החלטנו לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור, כך שתקופת ההפרדה תקוצר, ותסתיים ביום 28.2.2019. זאת מבלי להביע עמדה בדבר הפעלת הסנקציה של הפרדה נגד המבקש לאחר תקופה זו.