רע"ב 6189/18 ניסים ברנס נ. שירותי בתי הסוהר - מחלקת זימונים

1.

ביום 13.8.2018 הגיש המבקש עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי, במסגרתה ביקש לקבוע דיון דחוף בשל עיקול שהוטל לדבריו על חשבון הקנטינה שלו. באותו יום ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי לפיה "החלטה תינתן לאחר שיוגש תצהיר" . המבקש מצדו הגיש הודעת עדכון לפיה המשיב מסרב לשלוח את התצהיר, וביקש לקבוע דיון דחוף שבמעמדו יגיש תצהיר כנדרש. ביום 15.8.2018 הוגשה תגובת המשיב לעניין אי-הגשת התצהיר. בתגובתו ציין המשיב, כי המבקש מסרב לשלם את דמי הביול הנדרשים עבור שליחת התצהיר, בטענה שחשבונו מעוקל ואין לו מהיכן לשלמם . אלא מאי, מבירור שנערך מול הגזברות עלה כי בקופת המבקש נמצא סכום כסף לא מעוקל בסך של 110 ₪, כאשר דמי ביול עומדים על סך של 13.20 ₪. נוכח האמור טען המשיב, כי לא נפל בהתנהלותו פגם המצדיק את התערבות בית המשפט. המבקש מצדו שב והגיש שתי בקשות נוספות לקביעת דיון דחוף בעתירתו, אשר נדחו על-ידי בית המשפט המחוזי בשל העובדה שהעתירה אינה נתמכת בתצהיר.

2.

מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפנַי, במסגרתה מבוקש לקבל את הערעור ולהורות על קיום דיון דחוף בעתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי.

3.

דין הבקשה להידחות. המבקש מסרב לשלם את דמי הביול, מבלי שהציג לכך נימוק מניח את הדעת, חרף העובדה שיש בחשבונו סכום הכסף הדרוש לשם כך (כאמור בתגובת המשיב בבית המשפט המחוזי). בנסיבות אלו, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, אין הצדקה להידרש לעתירת המבקש לגופה בטרם יצרף לה תצהיר.

4.

אשר על כן הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.